|
התקופה ימי הביניים. העידן החשוך אם תרצו.
בבית חולים קטן בפאתי עיר מעופשת אי שם בצפון הארץ
תינוק מצווח יצא אל אוויר העולם.
מממממ... דג!
כל הערסים מגיעים לבאר שבע. כל הערסים מגיעים מבאר שבע.
אין אפילו ערס אחד שמגיע ממקום אחר (חוץ ממרוקו). לא בטוח שאני
היחיד ששם לב לזה, אבל אני בטוח היחיד שהחליט לבדוק את זה..
|
יהודה ישב בסלון.
בכורסא האהובה עליו; מעשן את המקטרת האהובה עליו; מהרהר על
אשתו (האהובה עליו - אבל פחות), שברחה הכלבה, עם משה מהמכולת
תוהה מה הבעיה של הכותב - או המחבר - הכל עניין של השקפה.
|
מאז התגייסתי למדתי הרבה על שכמותם, עקרבוטים, גברגולים ושאר
מרעין בישין אך המקום האחרון בו ציפיתי למצוא אחד הוא דווקא
במסדרון הכה לא צבאי של מגורי המפקדה.
|
שמעתי רעשים מוזרים מאחורי הגב, מעין רשרוש שקיות, הסתובבתי
ומולי ניצב נער ערבי גבוה שעסק בריקון שיטתי של הסלון שלי לתוך
שקיות.
|
גון איפר משמאל
למאפרה
והתגעגע להקרנות.
אבא יש לנו ספייר בכלל?
|
אני רובץ על המיטה, קורא ספר ונורא נהנה מעצמי, פתאום מלחמה!!!
רעש של אפאצ'י מפלח את הדממה בגובה שניים וחצי מטר מרצפת
הבלטות. במבט למעלה אני רואה איזה חוצן, מרחף לי סביב מנורת
הפלורוסנט שעל התקרה.
|
אני צריך לקחת בלאקרית צעירה תחת חסותי.
ולהרביץ בה תורה. עדיף עם קסוטו עבה.
לא לנסות לשנותה, חלילה, שהרי אי אפשר.
בינינו, איך אפשר לשנות בת נוער מורדת?
|
עטיפה לספר. זה מדליק אותי
|
טוש שחור של סבתא
צביעה בגירי פנדה ע"י בת דודתי הכבר-לא-כל-כך-תמימה בת ה-10
|
חני נחמיאס כמו שמעולם לא נראתה
|
|
|
משפט אחרון לפני
המוות:
"אבא אני
בהריון"
זהו, גמרתי. |
|
