|
כעת הוא יתמוך רק בדיירים עם הבולבול המקוצר
|
אולי לחלקכם כבר ברור מה ההמשך, אני באותו הרגע הייתי אבוד
לחלוטין. המסקנה היחידה שיכולתי להגיע אליה היא שהסופר אגו
יאלץ להתנצל בפני האיד שכן למרות הבטחתו, אני כבר לא אחזור
לישון.
|
וגם בצהריים נמשך היגון
איה גוזלי
ואין מענה גם כשהביאה מזון
אך סבל ישנו עד בלי די
|
האדום שבעיניים
נמצא שם כבר שנתיים
במראה פנים חוורות
ובדרך רגליים מיואשות
|
כי לפעמים הוא מתוק ולפעמים חמוץ
|
פתאום החמצן הדלדל
המחנק כבר מורגש
|
|
|
עשר דקות של
בכי, עם נזלת,
אבל רק עם נזלת,
שוות ערך לשנה
של רחמים עצמיים |
|
