[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה











לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אגדה
קודם משכתבתי את איש הסוכר, אלוהים ברא ביום השלישי את מאורות
השמיים. אחר כך היה מי שהמציא את החשמל והיה מי שהדליק וגם ידע
לכבות את תאורת הרחוב בהתאם לזמן הטבעי של רבבות ירחים ואלף
שמשות.

פעם ניסתה לעזוב אותו, כשמצא אותה אורזת את מעט חפציה, נשלח
כלעומתה ואחז בה כשהוא מטלטל את כל גופה באומרו "יש לך חוב
לפרוע". כבר אז ידעה שאין כל טעם לברוח, הוא ימצא אותה בכל
מקום.

הריגוש ששמו ניתן לעלות על דל השפתיים אך לא על הכתב.

בילדותי, היה ניבט מחלונות דירת השיכון הקטנה, הגן בו צמחו עצי
הדעת.

הוא בא לה בחלום וכשהתעוררה למחרת הבוקר, ידעה בדיוק מה עליה
לעשות.


לרשימת יצירות השירה החדשות
אם לרדת לשרשם של דברים

להוציא מים קשים מצמיר עננים

אני מתירה את כל לחשי
הקיץ ממקום רבצם

אפילו יושבת בפתח עיניים

איני מנקדת דבר,
גם על קו העונשין כשהחורף
נגיש לסל מחזור וירטואלי

אין זאת אלא, שיצר ההלקאה העצמית

שביל פרורי לחם
מוביל את תמר
מבית הסוכר

תהום סגורה רוחשת נחשי
שיער פעמונים וספינותיך
על גדות עורי, מפרשים שחורים.

נפערים בי רישומי קיץ

במרקם זכוכית של

בערת האטד
משתלחת בארזי
לבנון
וסלע בקוע

אצבעות מתדפקות
על רוחות אשתקד.

נגיעה של כנרת כחולה ליערות הקבורה.

בצינור הרופף מן העין

ארספואטיקה
כמו לבנות אוניית מפרשים

מתוך עטיפות הקיץ, אני מקלפת

טפו, שבינשופים נשבעת אני,
שעודני

עוד הרוח
בא ורחש בין פעמוני

היכולת לאמוד את כבדות הלילה, את מסת הירח המצולקת

עסיס רימונים

ועתה מבקש החורף
מנחתו מעימדי, ואני
שבה ומניחה למרגלותיו
צלמיות גשם ותבניות

כמו
שמש בוערת בין אצבעות

אינטרוספקטיבי
יונה הומיה על

כרוכה באש
חשמל בוערת

השמש נקרש במבואות בטני הרכה, שם אני משיטה ספינת רפאים
באוזניי האטומות לשירה ופי המדבר בשפה שימושית. ברגעים בהם
השקט נכפה כברזל המצמח על גדרות הפרדה, ערמונים כבדים משתיקה.
אני מרפדת מילים היכן שהכאב העלה חלודה על פצעי אהבה

ביום האחרון של החורף
חפה מהגשם וסואנת

לשוב ולקטום אצבעות.

בבוקר העמדתי צלוחיות דבש
על אדני השפה, לעכבישים התלויים
בין ריסיי. גם מבעד לקורי השינה
ראיתי את המוות מתוק ומהיר.


לרשימת יצירות הדיגיטל ארט החדשות
טיפוגרפיה
אל היצירה




"כמה?"
"שבע..."

"מה שבע?"
"מה כמה?"


"טוב נו, זרקו
את
העגבניות"









(גשש בפרישה
קשה)


תרומה לבמה





יוצר מס' 54296. בבמה מאז 26/7/05 11:08

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לגרטשן ביטון
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה