[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המוערכים על ידי גדעון סלו

לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
מה עלה בראשי ובראשה. למה אותו הרגע הפך לנצחי. תמיד חשבתי
שבכל רגע יש נצח אך רק במוות גלום הנצח האמיתי אותו אנו
מחפשים. רק בו מוגשם מיטב ההוויה של הכמיהה שלנו - עצם ההשארות
שלה לעד. בהפסקת הכמיהה הופך הסטטוס לנצחי ועימו השאיפה, אך
כמה אכזר . כמה אכזר הוא

ג'ננה
לאחר שמתי שלחו אותי לטיפול גמילה. הם אמרו שאני צריך להיפטר
מההתמכרות הזאת לחיים. הייתי מקבל את זה בפשטות אבל העניין הוא
שלא ממש ידעתי מי זה הם ואני, אני חייב לדעת מי יושב בראש
כלומר, שיהיה את מי להאשים.

הרוח ליטפה קלות את פניו. היא ידעה שהרוח מלטפת. הבחינה ביובש
שבעיניים. הן מצמצו קלות. כך גם עצמה את עינה, עיניו. ידיו
נקשו על השולחן, נעות הלוך ושוב בריקוד, חשות את הפינות
המעוגלות. עיניו עקבו אחר הידיים, וככל שעקבו העיניים התנועה
הפכה לפחות טבעית.

את הפיקנטריה חיים רק הוסיף כמתלווה למוות. הוא אמר שמוות סתם
איננו מעניין אותו.
"מילא לחיות סתם, אבל למות סתם!", הוא אמר, "אם כבר - אז כבר:
שיתנו לזה משמעות לפני שבמילא הכל יעלם".

אהבה
ילדה אשר קיפצה בחול לרגע נזהרה לא ליפול ומריכוזה לא ראתה,
בעלייתה, כיצד קצות אצבעות ידו העליונה חובקות את מרפקה,
ובנחיתתה, את אצבעות ידו התחתונה מלטפות את ירכה.

פסיעותיה נראו רדומות בעיניו. לעולם לא ידע כיצד ניתן לאהוב
פסיעה. רגל אחר רגל ללא איזושהי סימטרייה הגונה. אותה חוסר
סימטריות שלטה במעגליות ידיה הבשרניות. ניתן היה להבחין
בשריריה החובקים את העצם והחבוקים בעצמם. תזוזה ללא שליטה,
תזוזה ללא הרמוניה אולם בכל זא


לרשימת יצירות השירה החדשות
אהבותיי מתויקות

הגות
אנשים אוספים את הזמן לתוך שפורפרות צבע

אילו הייתי מראה, הייתי משקף הכל והכל בי

אצבעות רגישות ושחומות מלאות בכפתוריי חישה
מעט נגיעה מעט תחושה מעט צביטה

מבט בקצה של אוויר
נעזר בחיוך של קצה השפתיים
משב דמויי פרחים בקצה האף
חומק בחמיצות זעה

מי הם שבישרו על מותה של אימי

הדמעות על לחיי חופרות בעבר
שם הם מבעבעות והופכות לנצח

אהבה
בין קצר מחשבת האבדון
ובין המודעות לאי מודע

הזמן הרוס בתוך סירות נייר
מפרשים כמו חתוליי רחוב

אהבה
הינה אהבה היא פריחתו של פרח ביומו הראשון
כך הצבעים חדים ובשלים בלב
הינה היא אותה התפעמות עת חוצה הצנחן את הסף
כך לא נותר כל אויר בריאות

וכשהתעוררתי ריחך היה בתוך מצאי
מין השער ומין העור נדפו

הרהור

לפני השינה ישנם קצת דמעות

יחסים

אצבעותיך בקצה המקשים
תופי טם טם על לבי

ענני אבק אחרונים
מול נבו
בסיס שמירה על דומיה ערבית.

השמים הזעיפו את פניהם
הצעתי להם מסטיק


לרשימת יצירות הצילום החדשות
צבע
אל היצירה
אישה בורמזית בשוק צף

שחור-לבן
אל היצירה

שחור-לבן
אל היצירה

שחור-לבן
אל היצירה

דיגיטלי
אל היצירה
מקדש בשקיעה בבאגן בורמה

דיגיטלי
אל היצירה
מקדש בשקיעה בבאגן בורמה 2

טבע
אל היצירה
צוקים באגם ימצו ימצו טיבט

שקיעה וזריחה
אל היצירה

שחור-לבן
אל היצירה

שחור-לבן
אל היצירה




גם אם לפעמים
נדמה לך שאני
נחמד, אל תטעי
אני חרא של בן
אדם!!!





שלמה נור, אסיר
כנה, ברגע
אינטימי וכנה עם
הסוהרת שלו.


תרומה לבמה





יוצר מס' 4379. בבמה מאז 6/8/01 6:22

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לגדעון סלו
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה