|
בוקר.
האוגר מסדר את שפמו מול המראה ובוחן את השריטה במצחו.
"עורב מנוול", הוא חושב לעצמו ומכה באגרופו הכחוש על המראה.
|
החתול, האציל, החתול האציל מגושם כפיל.
|
יום אחד תקף אותי דחף לשוקולד,
בחרתי בביצת הפתעה, כזאת מהסוג שזה טוב.
|
אופיר אופיר, בחור כביר.
בוא איתי עכשיו, נקרע את העיר.
תפוס את הגלשן נצא אל החוף, אני ואתה, אתה והקוף.
|
צב מפלסטלינה נועץ בי מבטו, כחלק מרוטינה, ארצח את אחותו.
כרוע לרגליי, שורע יוני בלוך. לא באמת, רק בחזותו.
|
בא לי וודקה, בא לי ערק.
בא לי לדמם בכמויות.
|
בואי הנה, בואי לכאן, אתן לך קצת לחם לבן.
שנינו יחדיו, נרכב על ענן. בואי אתן לך לחם לבן.
|
סקס סמים ורוקנרול.
ישראל גוריון שר באמבטיה, אחרי הבחור ששר על הנמל באמסטרדם.
עד כאן הפרובוקטיביות...
|
ענבר, אלת הזהב, מלכת התפוזים.
עטה בסערה, לכבוש כאן עכברים.
גרה בארמון במחוזות רחוקים, ביד רמה שולטת בנתינים.
|
עוד שלוש שעות עד שלוש.
עוד שש שעות עד שצריך לקום לעבודה.
עוד ארבע-עשרה שעות עד שאני חוזר הביתה.
ואז מה?
נאכל גלידה?
|
דוור והיפוכו.
תלוי על עמוד משרוכי נעלו.
|
צב קצב, עם סכין קצבים, צב קצב עם בגדים מוכתמים.
|
|
|
ההבדל היחידי
בין רופאי
שיניים
לסאדיסטים, הוא
בסוגי
המגזינים.
הסתומים. |
|
