|
מאחר והגיעה לאוויר העולם בסתיו הנוגה של 76
עלים שנושרים עושים לה טוב וריח הגשם גם.
אף פעם לא הרגישה מחוברת מדי ולכן לא אכפת
לה לעזוב את כולם.
טוענת שהפמיניזם הוא תקיעת גול עצמית של המין הנשי
אך גברים הם ללא ספק מצרך הכרחי
מצדיעה ליורם קניוק ומעריכה עמוקות את סטפן קינג
נושמת מוזיקה ואוכלת סרטים...
כך היא מתחילה לחשוף את עצמה לראשונה אחרי
שנשברה החומה בברלין היא הבינה שגם היא יכולה
לשבור את שלה..
סבתא חנה תמיד אומרת שאם היא תמות לאף אחד לא יהיה אכפת באמת.
ואז היא נוגעת קלות בעיניה עם ממחטה שנשלפה ממקום לא ידוע ואני
מעמידה פני תמימה ושואלת "למה את אומרת את זה סבתא, את יודעת
שכולם אוהבים אותך" מה שגורם לה לבכות אבל לא מעצב.
|
את הרגע הזה היא נסתה לצייר בדמיונה. כמה חכתה לזה והנה זה פה
וממש לא בא לה יותר.
|
תבוא לי מאחורי העפעפיים ותהיה לא אתה
ואני אהיה אני, רדופה בלי נפש
|
ויש לי חלום, לקום ולנסוע
עוד היום
לקום ולעזוב את כולם
|
בין אני לאני
יש מרחק
חיים שלמים
|
|
|
- תגידי, אבא
שלך גנן?
- לא.
- אז איך יצא לו
כזה פרח?
- שמעתי שחרא
הוא חומר דישון
טוב.
מה? |
|
