|
But the steps we take all leave footprints
Peter Hammill, Time Heals /
ועוד טרם נבחנתי
ולפני שכשלתי
|
אני אסביר לך מראש, פסיכולוגית עתידית שלי
אני אגדיר לך מראש מה הבעיה.
זה תקני? זה מותר?
|
ועד אז, רק שתיקה
קצת דממה זועקת,
קצת אי אמירה
עד שיעלו בי המילים
|
היום אתה חסר לי
אתה ולא אחר
|
געגוע
זה מטריף את דעתי
זה קצת כמו זעזוע, לא?
|
ראבק, כמה כאב
מה עשיתי רע לעזאזל
אמא!
|
ועצבות נעימה באוויר
ממתינה
שהחורף יבוא
השנה
עוד שנה
עד כמה נעים או בלתי נסבל זה יהיה
בהעדרך
בהעדר אהבה?
|
מחר בטח אהיה עייפה מספיק
מחר אצליח לישון
אולי היא צודקת
אולי זה דיכאון
אולי בסוף אני אתאשפז וזהו.
|
אם אין אני לי מי לי
הוא משפט דו כיווני
|
הרבה יותר מושכלת
הרבה יותר נבונה
והרבה יותר מפוחדת
וקטנת אמונה
|
החזרה הזו מרוקנת הכל
מצפיה, מאמונה
מכעס, מאמונה
מאמירה
|
יום גשום, נקי, הרחובות ריקים
יום של קצת מכל דבר
לימודים, עבודה, בית, אוכל
דיבורי חולין, צחוק
שיחות עומק קצרה, קריאה
ומחשבות
|
מעולם לא ראית את עיניי כך
עיניי החתול שכל כך אהבת
צרובות מיובש
שבא אחרי אין סוף דמעות
רשת נימים באדום לוהט
מתאחה עם משקעיי השחורים
שסביב עיניי
שבנשמתי
|
זו המילה שחסרה לי
זה הרגש שאבד לי
זו העננה בעיניי
|
במקום זרתוסטרא
לא הייתי טורחת לצאת מהמערה
|
אני אדם מסוגר.
לא קר. מסוגר.
אני מכניסה פרטים למרחב שלי
אבל אני לא נותנת שיגעו בי
לא יתר על המידה
כמעט ולא בכלל.
|
אתה כתבת לפני שנפרדנו
שאני חזקה ממך
שאני כבר מסתכלת הלאה
אני כתבתי שאני רואה בעניים פקוחות - בלהות
|
עכשיו אני כאן ממלאת פערים
והפער לא מתמלא
ועדיין לא שונאת עצמי מספיק בכדי
לפרק את הכל
|
יש דברים שניתן לסובב אותם
ולומר "הכל לטובה"
יש דברים
שלא
|
הבט
השמש עולה
ואתה עייף
וחסר אמונה
|
אם זוהי האתיקה שלי
לא כך היא הדרך
|
קווים חיוורים בדרך
לסתימת הגולל
|
שירטתי שלושה קווים עם המחוגה
לסגירת מעגל
אני בפרוייקט מודעות עצמי
|
|
|
הנה, הצעתי
סלוגן מתחכם
לבמה.
זאטוטה
פסיכודלית,
מציעה סלוגן
מתוחכם לבמה. |
|
