|
"הפחד העמוק ביותר שלנו הוא לא שמא אנחנו חלשים מדי
הפחד העמוק ביותר שלנו הוא שאנחנו בעלי עוצמה שמעל
לכל שיעור .
זה האור שבנו - לא האפלה שבתכונו - שמפחיד אותנו
יותר מכל .
אנו שואלים את עצמנו - איזו זכות יש לי להיות מבריק,
יפהפה, מוכשר ואהוב ?
למען האמת - איזו זכות יש לך לא להיות ?
אין שום דבר נאור בלהצטמק כדי שאחרים לא ירגישו חסרי
- בטחון .
ככל שניתן לברק שלנו להאיר אנחנו מעניקים, בלי מודע,
רשות לאחרים לעשות כמונו . ככל שנשתחרר מהפחדים
שלנו, נוכחותנו תשחרר אחרים מפחד .
- נלסון מאנדלה .
איך יכלת
לאגור מספיק כוחות
למסע ?
|
דידיתי בעודי נופלת
וקראתי לאבי בשעתי
למצוא שריד מנוחתי .
|
מים זורמים
ונחישות קמעה
תחושה נשגבת,
מעוררת חמלה.
|
חיוך ילדותי הוא מצייר
ותנועות תמים, מקשט.
ידי אמן, מלטף
שיר שמחה הוא מצפצף.
|
ואת -
יודעת, שכל כך הרבה נדמה לך -
שאת יודעת ,
שאת רוצה למעשה
רק להמשיך וללמוד -
לדעת .
|
בין ורידי, בין ימי
בין שפתי ובין רגלי
קיימת היא,
ומוחשית עד בלי די.
|
כמו ילדה קטנה
שכמהה לסוכרייה -
כמהה אני אליך.
דמי רוצה לחוש את מתיקותך,
וורידי רוצים להרגיש את נוכחותך.
|
לעיתים דבר לרגע
לא נראה משתלם
לעיתים חסר טעם
מלא חשש ואולי מעט מופרך.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
העתיד הוא כמו
פרפר יפה
למראית עין אך
שברירי ומכוער
כמו כל חרק אחר
במבט מקרוב |
|
