|
 
נולדתי ב1986
לא הכל פה מובן לא אמרתי שכן.
מי שמבין ומזדהה מוזמן להגיב, וגם מי שלא מוזמן
בשמחה.
אשמח לקבל כל תגובה או משוב חיובי ושלילי.
אם יש משהו שאני שונאת בעולם הזה זה מלונים
ורכיכות(בעצם עוד הרבה דברים).
ואם יש משהו שאני אוהבת זה מס' סוגים של אומנות,
וחברים.
ואין מי שיכול לתאר אותך טוב יותר מהחברים הטובים
שלך אז הנה התיאור של אחד החברים הטובים ביותר שלי
עליי:
"ילדה חמודה שחושבת שהיא מרכז העולם, אך לצערה הרב
אין הדבר כך. כישרון מבוזבז, שאם היא לא תבין שרק
היא יכולה לנצל, אז היא תמשיך לשיר רק למיקרופון
בסלון. חכמה מאוד בעלת כוח רצון."
חחח, אני מתה על חנפנים.
יאללה תהנו (בתקווה).
למה רק סערות הן מנת חלקי
ולמה פרפרים כבר לא עפים בתוכי
למה אין לי תחושה והכל מת או כואב לי
ולמה העולם שותק עכשיו
|
אז עכשיו אני שמחה
אז בניתי אלפי חומות
והצליחו לפרוץ אותן
אז עכשיו אני צריכה לשמוח
|
מדברת על בימבו בלונדינית
עם מסטיק נצחי בפה
אומרת שכשהיא מדברת אומרים עליה:
" לא נורא, לפחות עדיין יש לך תחת יפה"
|
הרמת את אפך מעט מעל המים
רצית להציץ לבדוק
אם השטח פנוי
ואם הגיע הזמן המתאים המיוחל
לצאת.
|
נאטמים, עוצמים את העיניים, ויותר לא מקשיבים.
וכך נשארים. בלי לדעת שהכל בראש שלך
דמיינת הכל
ברוך הבא למועדון המתים החיים.
|
מביטים ובוחנים את הכל
ממעל גבעה של חול
רואים שהיום היה יום נורא,
ומחר הוא עדיין לא ישתפר
יודעים שתמיד יהיה אותו הדבר
והטעם הרע בפה רק יתגבר,
מה שנותר רק לבלוע רוק
דרך גרון מנוסה
ופשוט להדחיק ולשתוק.
|
כשכולם יוצאים ומכירים
אני יושבת לי, מציירת קווים עקומים ישרים
מדמיינת לי חברים
מדמיינת מקום נוצץ וחדש וחיים אחרים.
|
מדברת אל עצמי,
היא מתעלמת לא עונה...הזונה
מתבוננת בתוכי ובכוונה
|
ריחפה בשמיים כאחיותיה
הייתה שם ופה ושם
הסתכלה ובחנה לתוכם
לא באמת ראתה אותם
באשמתו כעיוורת הייתה
ולא יכלה להביט.
|
אל הארכיון האישי (9 יצירות מאורכבות)
|
|
אני יהרוג את
אמא אם היא שוב
פעם תוליד אותי! |
|
