|
היוצרת התבגרה. היא כבר לא "פיה עצובה"- ובכל זאת
במערכת "במה" מסרבים לשנות לה את השמיוצר.
אז מעכשיו אתם מוזמנים פשוט לקרוא לה "דילי" (שם
חיבה נפוץ במחוזות תל-אביב המוכרים לה היטב).
הא, כן. ושיעמם לה. אז היא עברה על כל היצירות
בדפיוצר והעבירה חלק נכבד לארכיון- חלקן מסמלות
תקופה שעברה ואבדה, חלקן לא עושות לה טוב וחלקן פשוט
לא טובות.
10/06/07
וינסטון לייט. מנסה להפסיק. שקיעות של ים תיכון. ים
בכלל. זריחות של גליל. מדבר באביב.
משפחת בנאי על יוצריה. בעיקר אביתר. תאטרון. עדיף
פרינג'אי. דודי מעיין. פסטיבל עכו. גשר.
זכרונות. עדיף שיהיו טובים. הודו של סתיו. רגעים של
אושר. גילוי עצמי. התבגרות. סיני.
נטשה, כל הקשור בשם- החברים, עינת. יונתן גפן. נתן
יונתן. נתן אלתרמן.
ריח של פרדסים בגשם. Nikon D70-S. אלבום תמונות.
אנשים שונים. מחברת כחולה. אהבות קטנות. בעיקר שקט.
לישון עם מישהו.
בבקשה, תגיבו.
אולי גם אתה אוהב אותי
כעת
|
מילים כבדות
התפוצצו לחלל האויר
|
אתה
הקרקעית
אליה
אני
נשמטת
|
אז איפה אתה עכשיו?
האם כבר מצאת לך מישהי לישון איתה?
|
מ - י - ל - י - ם .
משפטים שלמים יוצאים מהפה שלך.
|
המפץ הגדול
ריסק אותנו
לרסיסים זעירים
|
ההכרה לא נופלת בבת אחת.
היא נאספת טיפין-טיפין
בחרושתן של מחשבות
בדמותן של מילים
|
אני היתי
כי חורף
היא
בגלל אהבה
|
לילה.
החושך השחור מכסה את כל שהמולת היום הוציאה.
|
שקט.
רק אני והגלים.
נשימות ושאיפות של עשן.
|
כל שנותר
קובץ זכרונות
אלבום ציור ישן
תמונות של קיץ
|
אני רוצה
שפתיים להתאבד עליהן
וחיבוק לטבוע בתוכו
וריח שלו, שהוא רק שלי.
לעשות אהבה.
|
היית צריך לישון איתי עכשיו
|
כי כבר הלכת מספיק רחוק ממני.
בוא הביתה בבקשה.
|
מעגלים של כבוד
ואנחנו חגים בהם
מה הדבר האחרון?
|
כל הטעמים שבעולם
נמוגים
רק כי אתה אינך
ובא לי כל-כך
|
במרחק סיבובו של כדור
נפתחות ארובות השמיים
|
עוד מעט,
משיפלו כל החומות,
לא אוכל עוד להגן עליך.
|
יום שני היום.
בוקר, ונועם איננו.
נועם של כולנו
אין-נועם
נועם כבר לא כאן
|
האצבע המורה שלי
יוצאת לשוטט בין
נקודות החן
|
מילים יפות
הן שיגרמו לי להסתובב
|
קורסת תחת עומס
משאך
חותר אלי
|
עננים של גשם
מדרום
הביאו איתם
מחשבות
עליך
|
ערב שבת בעיר זרה.
תל אביב רחוקה מכאן.
|
ארץ נכר ומיטה זרה.
נשימות הבלות וכבדות.
|
שש בבוקר.
אתה ישן לצידי.
עוד דקה וכל הקסם יתפוגג
|
תסתכלי במראה.
המון שיער חום-סתמי, מתנפח רק כשלא צריך.
עיניים ענקיות, עגולות ובולטות (כמו ליצנים על קפיץ שקופצים
מתוך קופסה), ספק ירוקות - ספק כחולות.
|
בלילות אתה ניגש בגניבה
פוצע תוהר ליבי באצבעותיך
|
"מוטב להיפגע מהאמת מאשר להתנחם בשקר", אדם חכם.
"זה כמו שתכתבי על המצח: 'אני דפוקה שמחפשת דפוק כמוני'."
טוב שיש חברות.
|
... ואז אני נכנסת "למקום שלנו", עם חולצת המשי הירוקה החדשה,
זו שיוצרת אשליה של חזה. ולמרות שיום חמישי, ואין אפילו מרחב
לנשום, אתה ישר קולט אותי בדלת.
|
שוב התעברה הלבנה,
עייפה ממסעה הירחי
|
ויש פעמים,
ונמאס לי לשמוע.
|
שני בתים
ארבעה סלולרים
ספר
גרביים
|
אל הארכיון האישי (34 יצירות מאורכבות)
|
|
ואתם יודעים למה
קראו לה כיפה
אדומה?
כובע!
הגורו יאיא מצטט
את יהונתן גפן
בגאווה. |
|
