|
"...הרעמים נהיים יותר ויותר עמומים, וגם הברקים מסתלקים.
הסערה שככה, אבל טיפות הגשם, וטיפות הדמעות,
עדיין משמרות את הסערה שהייתה
ושככה..."
|
Pany46
כל הבית הפוך ומלא אשפה, על הקירות סימני דם ולכלוך וקשקושים,
ריח רע וריח חריף מתערבב בתוך החלל הגועש , המולה בפנים, צעקות
ומכות והרבה דם, וקללות איומות מבחוץ.
|
רוצה שתאהב אותי
כמו שאני.
|
סליחה שאני , עדיין אוהבת אותך
|
למה במקום להיות מאושרת במדינה שלי, אני צריכה כל יום לראות
בערב את החדשות, ולשמוע ששוב היה פיגוע? למה כל פעם אנשים לא
נזהרים בדרכים ושוב אני שומעת על עוד תאונת-דרכים? למה יש
פשעים במדינה שלנו?
|
רציתי פשוט לרוץ החוצה עם הפיג'מה, ולהרגיש אותו נוטף עליי,
טיפה אחרי טיפה, להרגיש אותי קרובה אליו, איך שהוא מלטף אותי
וגורם לי לצמרמורת קלה.
|
ואז החלו הרעמים והברקים... ברקים בעיניים, ורעמים בצעקות. כל
אחד לא נותן לשני לסיים ומיד מתחיל, והגשם ממשיך וממשיך לזלוף
ולדלוף בעיניהם.
|
|
למה רוב
הסופר-הירווז הם
שילוב של אדם
וחיה כלשהי, ואף
פעם לא המציאו
סופר-הירוו שהוא
שילוב של אדם
וחפץ מסוים.
נניח, איש
הסרגל, או איש
המסור, או איש
הכיסא.. (אני
יכול להמשיך עם
זה שעות אבל אני
חושב שהבנתם את
הפואנטה)
המנפיש |
|