|
פייד רוז נולדה בליל ירח מלא, בחצות. השנה 1984. כמה
שנים מאוחר יותר קופידון ירה בה חיצי אהבה שונים
ומשונים שגרמו לה להתאהב, להתאכזב וכתוצאה ישירה,
לחטוא בכתיבה. התוצאה לפניכם.
השמש שחורה מתמיד. כדור הארץ נעמד על צירו והזמן פסק מלכת.
שמיים בוכה בכי מר ורדיואקטיבי.
|
אני רוצה כבר לנוח לידך בלילה, להתכרבל איתך ופשוט לישון. אני
לא יכולה יותר לרוץ איתך בין חלום לחלום. והסיוטים הם הכי
נוראים, אתה בכלל לא מופיע בהם.
|
היום אני פה. הפסקתי לחפש עבודה, הפסקתי לחפש אהבה. אני לומדת.
שוקעת בכתיבה, מציירת, מעצבת, נרגעת, נושמת, ישנה
|
שותק שוב פעם... אני אוהבת שאתה שותק. אני יכולה לשמוע את עצמי
חזק יותר, טוב יותר. לשמוע את השטויות שלי מבלי שאתה מתקן אותי
כאילו אני מדברת שטויות. באמת שאני אוהבת שאתה שותק. זה נותן
לי המון שקט. כמה שקט שרק אני רוצה. הרבה שקט.
|
במקום שבו היו עושים אהבה
נשארה כעת גופה.
|
בנשימה אחרונה
אני נושמת אותך
בריח רעב
|
רוצי, תחיי
תרגעי, תנשמי...
|
הצל אותי! תלוש אותי עם שינייך,
לקק אותי בשפתייך, הגן עליי בציפורנייך...
|
וגם עת הגיע הערב,
ועליי כעת לקמול,
תזכור אותי תמיד -
באביב נעוריי.
|
מחייך אליי בחיוך של קשת בענן
אתה - הטל שבחיי
|
תתאהבי בי...
תפסיקי לפחד
תתחילי להתעודד
אני פה מתנדנד, מנדנד.
גמני רועד,
גמני בודד,
בואי נהיה
ביחד.
|
הזמן לא נגמר. הוא ממשיך לנזול כמו שעון חול. ירוק של צבעי
מלחמה מתקדם אליי בצעדי ענק ואני לא יודעת מה לעשות או מאחורי
מה להתחבא. מרגישה שאני חייבת לעצמי הרבה דברים, אך אין בי את
הכח לבצע אותם. תמצא בך את הכח בשבילי. בשבילך. ללכת בשביל
שלך..
|
אם עוד מישהו יגיד לי שאני אחזיר את הסרט שאני חיה בו לספריית
הוידאו הקרובה למקום מגוריי, אני לא יודעת מה אני אעשה לו ואני
לא אחראית למעשיי ולתוצאות!
|
אולי ימינו קצרים מדי מכדי לדעת מה טומן בחובו המחר...
|
אני מרגישה זוועה אחרי שנפרדתי ממנו ועוד מנסה לגרום לו אשם -
שבעצם הכל בגללי!
קשה לי ועכשיו אני מקבלת את העונש על החטאים שלי - החרטה
ורגשות האשם וההבנה הנוראית שבעצם לעולם לא נוכל להיות ביחד -
כי אתה המשיח של כולם, ולא רק הגואל שלי.
|
הירח מכרסם בבד השחור של הלילה ונגלה מאחורי ענן של גשם.
כוכבים לאט לאט נופלים מהשמיים, כאילו במקום הדמעות שאזלו לי
מהעיניים. הם שולחים את תפילתם האחרונה ומבקשים אהבה. האור של
הלילה נכבה. ואז נהיה חושך.
|
בבוקר היו שמיים בצבע כחול - אפור, ולפני שהתחיל הגשם לזלוג,
ראיתי חריץ בשמיים, שנראה כמו העיניים של מישהו שמתעורר בבוקר,
או לפני שהוא הולך להרדם, ובתוך החריץ - אישון - שמש שזועקת
באור לבן.
|
אתם יודעים - רכבות תחתיות יש בלונדון כמה מאות שנים, ואצלנו
בישראל עדיין מדברים על שנת 2010 לפתיחת הרכבת התחתית
הראשונה...
|
לפעמים זה כיף להגרר: אנשים באים אליך, אוחזים אותך מתחת לבית
שחי, ואתה מתחיל לשקוע, לצנוח, לתת לכל הכובד ליפול, כמו לפני
שינה, ואז הם גוררים אותך. אתה מסתכל עליהם מלמטה, ואח"כ מפנה
את המבט שלך ישירות לעבר הדרך שהולכת ומתרחקת ממך, מוציא
פופקורן מהכיס ומתחיל
|
בחור:תגידו לה שתלך לחפש פראייר אחר ושעוד פעם היא לא תצליח
ללכוד אותי.אני מכיר את כל התכסיסים שלה.אני לא רודף אחריה
יותר ומסכן האדם הבא שלה.תמסרו לאהבה שנמאס לי לחפש אחריה
ושהיא תנסה להסתדר בעצמה. שתבדוק איפה היא לא בסדר.
אבל אם היא מרגישה קצת בודדה, היא
|
אל הארכיון האישי (31 יצירות מאורכבות)
|
|
מיץ פטל הוא לא
ארנב, זו עלילת
שווא !
ועדת אג'רנת |
|
