[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אייל שכטר
עטיפת התקליט ''פעם אחרונה שאני ככה''. צילום: רונן ללנה


שלום
כל המילים כאן הן מתוך "פעם אחרונה שאני ככה",
התקליט הראשון שעשיתי אחרי שאבטיפוס, הלהקה הקודמת
שלי, סיימה את חייה. התקליט יצא בתחילת 2002




לרשימת יצירות השירה החדשות
העיר הזאת כל כך גדולה
אפילו יש נהר שמפריד בינינו

העיר למטה מתרוקנת
השדים מזמן לא בשליטה

יש ימים כאלה שאתה לא נושם
וכל דקה מרגיש אשם

חשבתי שנצליח להגיע
חשבתי שאחרי קו האופק יש תשובה
לאן נגיע
לאן נגיע

נערתו תאהב אותו כמו בסרט
כשמסביבו כל העולם בוער

אני עוקב אחרי הנהר שלי
שכטר'ס ריבר יהיה שמו מעכשיו

אני רואה עיר שלא נרדמת לשנייה
באתי בלילה, לחפש אותך בפעם האחרונה

ואן מוריסון שר, קולי ניחר
גיבורי הילדות נעלמו מזמן

אני רואה את פול בטלוויזיה
הוא השמין קצת, נראה לי שטוב לו עכשיו




שעירה, שחורה,
חכמה כמעט כמו
עז.

גמבה, את הכבשה
השחורה של
המשפחה.


זוזו לסטרי
באיגרת רומנטית
לאהובתו


תרומה לבמה





יוצר מס' 17732. בבמה מאז 21/11/02 7:38

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאייל שכטר
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה