[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 27001365 27001365
אל היצירות בבמה האהובות על אייל לויאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי אייל לויאל היוצרים המעריכים את אייל לוי
יותר מ6 שנים עברו מאז שהתחלתי במסע הכתיבה, הייתה
תקופה ארוכה טובה, ששכחתי איך נראה עפרון ונייר (או
בעיקר מקלדת ומסך), לאור התפתחויות חדשות - ומאוד לא
משמחות, חזרתי לכתוב.
ולכן, לאחר תקופה ארוכה של חושך (או אור תלוי מאיזה
צד מסתכלים) החלטתי להחזיר את האור לעמוד שלי.
עמרי (או כמו שאתם מכירים אותי - אייל לוי).

יום אחד תקום בבוקר, וכל מה שרצית יהיה שם איתך
בבוקר, הוא ינשק ויחבק אותך, ואתה פשוט תיהיה
מאושר.
יום אחד תקום בלילה, מסיוט נורא, תסתכל משמאלך,
ותראה מלאך ישן, אתה תלטף את המלאך, תנשק אותו,
ותחלום שוב חלומות מתוקים.
יום אחד תקום בלילה, והסיוט יהיה מציאות, המלאך ששמר
על לבך השאיר את השערי הנשמה שלך פתוחים, וכל השדים
יבואו לבקר.
כל מה שנשאר לך זה לשיר את השיר המוכר,
ולקוות שיש עוד מלאכים בשמים.

Sparkling angel I believe
You were my savior in my time of need.
Blinded by faith I couldn't hear
All the whispers, the warnings so clear.
I see the angels,
I'll lead them to your door.
There's no escape now,
No mercy no more.
No remorse cause I still remember

The smile when you tore me apart.
You took my heart,
Deceived me right from the start.
You showed me dreams,
I wished they'd turn into real.
You broke a promise and made me realize.
It was all just a lie.

Within Temptation - Angels
13.02.08




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
"יש לך חדר בשבילי?" היא שאלה עם חיוך אמיתי
הסתכלתי על מדף המפתחות, אך הוא היה ריק,
הסתכלתי עליה, ובחיוך עצוב אמרתי
"מצטער.. אבל אין מקום במלון"
כיביתי אורותי והוצאתי אותה בדמעות.

כבר מכיתה א, תמיד אהבתי להציץ מבעד לחלון
ולראות את הכל נעצר, מכוניות עוצרות בצד הדרך מתייחדים עם
הזיכרון עם האנשים שהם איבדו.

אתה פותח את העיניים לעוד בוקר, עוד יום הגיע.
אתה לא יודע אם להיות שמח כי עבר כבר עוד יום ואפשר כבר לסמן
איקס גדול על עוד יום בלוח שנה או להיות עצוב כי יש לפניך עוד
יום ארוך ושיגרתי כמו כל יום אחר.


לרשימת יצירות השירה החדשות
Go ahead open your wings, fly away, I know it's hard to be
in a shell for so long, folding yourself for me, trying not
to break out.

I took a picture of you,
when you were happy and smiling.
trees and birds lived together in a beautiful harmony.
Blue skies lighted your face - and my heart

לאיפה נעלמו לי המילים?
שתמיד היו אתי כשצריך,
שתמיד החזיקו אותי שפוי בתוך כל הטירוף הזה,
שידעו לנחם אותי כשהדמעות הרטיבו את עיניי.

אני אכתוב לך את השיר הכי רומנטי בעולם
אחד כזה שיעלה בך רגשות,
אספר לך שאת השמחה של חיי,
זאת שמדליקה את השמש בבוקר,
ו

אהובה שלי,
היום לא רק אנחנו בוכים,
היום השמים בוכים עלינו,
על כל הרגעים שהיינו יחד תחת אותם שמים
והם ידעו כמה אנחנו אוהבים.

לא הייתי צריך לנשק אותך
אבל את כל כך יפה

אבל עכשיו כשעשן מתחיל להתפוגג,
והשמש יוצאת חזרה,
אני מתחיל לראות ממרומי מפקדתי את האדמה השחורה,

בניתי לך ארמון,
אחד כזה שיענה לכל צרכייך, שלא תצטרכי לעזוב אותו לעולם.

מה קרה לאהבה? לאיפה היא נעלמה?
אולי היא מסתתרת מאחורי הדלת,
או אולי בטעות נשכחה,

לכל ילד יש דובי קטן כזה
קצת מסריח ובדרך כלל חסרה לו עין.
אותו הוא אוהב גם כשהוא אצל ילדים אחרים.
אבל עכשיו הכול נראה פתאום אחרת לילד
שהבין שלא רק העין חסרה, אלא גם רגל
ואפילו היד קצת רופפת.

ההיא מהצד השני של המסדרון

כמו בסרט שחור לבן, אהובה יוצאת למסע, על גבי אוניית חלומות.
מביט בדמותה הנעלמת במרחק,
אך לא משחרר את המטפחת הלבנה,
אולי אספיק לתפוס עוד חיוך אחרון לפני שתתחיל הדממה

לעד תשכבי במדבר גופי, מעלייך הילת התמימות מרחפת,
ואת בשבילי נווה מדבר.

עכשיו, כל , כל פעם שאני אשמע את "מצטערים" - אני אחשוב, אחשוב
עליך, וידע, שאת השיר הזה, כתבו עליך.
מוקדש לנועה כהן.(1984-2002)
שאיבדה את חייה ביום אפל אחד
בתאריך 6/5/02

מסתכל על כל אותן תמונות ישנות
שם עוד פנייך אלי מחייכות
שם עוד אני יכולתי לחבק אותך
לגעת בפניך היפות, לחוש את האהבה

חדר לבן
אנשים מוזרים
ברזלים מגבילים
ופחד שמתרוצץ בלב
ככה מרגישים אנשים כלואים

אכזבה
יש חיוכים של מבוכה
יש חיוכים של אהבה
ויש עצבות - עצבות של תחושה רעה
ויש דיכאון - דיכאון של פרידה

נתתי בך את רוח חיי, נתתי לך את לבי, את חומי, את אהבתי.
צר לי בני, צר לי שאתה חנוק, פניך כחולות, וראשך הקטן שמוט.

ואת העולם אני רואה רק כשחור ולבן,
לא רואה צבעים, רק לילות לבנים.

שולח את ידי, מנסה להגיע אליך,
אבל את ההזדמנות פספסתי,
את נשיקתך הרחקתי,
כי ידעתי שאת כוכב.
וכוכבים מקומם בשמיים.

אני כותב לך מפה,
כי כבר אין מה לומר.

אחתום את מילותיי בדמעות
אכניס את רגשותיי לתוך הנייר
אקרא לפייה שתכניס בו נשמה
שתיתן לו חיים, והוא יהיה אתי לנצח.

עכשיו אין לי רון
ואני גם לא רוצה.
עד הפעם הבאה שאותך אראה

גן עדן שלעולם לא ישוב,
שוכבים על החוף, מנותקים מהעולם
רק אני את והכוכבים, בחלום הם בוהקים
אז איך זה שבשמים עכשיו בקושי הם נראים.

אז עכשיו זאת השמש שתחמם את הלב שכואב.
לא צריך עוד לשקר כשקר עמוק בתוך הלב.
כי זאת השמש שתרפא את הכאב.

אני זה שבנה איתך ארמונות בחול,
נתתי לך את המתכון לארמון מושלם,
אחד כזה שלא נשבר גם מגלים גבוהים

אושר שנמשך רגע וכבר לא יחזור
רק נשיקה, מאותה פיה,
כישפה אותי בקסמה,
וחזרה לחיות לבדה באגדה

פעם אהבתי אותו, היינו מעבירים לילות שלמים - רק אני והוא,
הוא סיפר לי עוד סיפור עצוב, ואני, רק הזלתי דמעה על עוד סיפור
שנכנס למגירה.

תקע את הסכין עמוק בלב
ואז אולי גם יעבור הכאב,
ובנשימותיך האחרונות תיזכר ברגעים
שהיו - שהפכו רק לזיכרון דהוי

והנה הספר קרוב לסיום,
כבר קוראים את מילות הסיכום.
וכל שנשאר לאביר לעשות הוא להציל את עצמו,
ולקוות שיום יבוא וגם הוא יחיה באושר ועושר עד עצם היום הזה.

עליתי לאוטובוס האושר
זה שתמיד לקח אותי למקומות הכי טובים שבלבי.

תמיד ידעתי שיש לי תסביך פיטר פן
תמיד רציתי להיות ילד לנצח..

פניתי אל הרגש
חיפשתי הרגשה
רציתי למצוא אותך

העולם בו אנו חיים
הוא מלא צבעים
צבעים חיים, צבעים מתים
צבעים שמחים, צבעים עצובים

עכשיו בי את שואלת,
רק בתוכי את רומזת, עוד מבט עוד סימן.
האם עלי את חושבת?


לרשימת יצירות המוסיקה החדשות
פופ

עכשיו זה סופי
עכשיו זה רשמי
את ואני
את ואני




אל הארכיון האישי (45 יצירות מאורכבות)
במה חדשה - 702
זוגות נשואים,
ואתם?


תרומה לבמה





יוצר מס' 10388. בבמה מאז 8/2/02 20:43

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאייל לוי
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה