|
כבר היית גבוה בפיסגה בשביל לראות כמה אני, קטנה לידך
והזוהר שמציף אותך גורם לי-להיעלם
קצת קשה לראות אותך, דרך כל המסכות והשקרים
|
בחלון, השמיים בוכים,
אל תדאג אני בוכה איתם.
בחלומות הפרצופים דומים.
אבל בבוקר אני שוכחת את כולם
|
|
|
חלק ב':
צומח.
סוף
שרוליק
ישראלוביץ'
מסיים את הסלוגן
בהמשכים ומגיע
למסקנה שיצירות
לא צריכות
המשכים...
בקרוב חלק ג'
האפילוג. |
|
