|
זה רק אני או שלכתוב על עצמך בגוף שלישי זה טיפה
מגאלומני (שלא נאמר גובל בשכיזופרניה)?
בקיוטו, יפן 2006-2008
בבוקר שבת אביבי וחם אני אפגוש אותך בשדרה המוצלת, מטייל עם
הבן שלך בעגלה, שניכם לבושים מכנסיים קצרות וסנדלים.
|
החיים המהירים מעמידים את היחסים בין בני האדם בפרספקטיבה חדשה
של זמן. לוקח לך כשבוע להגיע עם מישהו להיכרות שטחית של "שלום
- שלום". לוקח לך כמה ימים על מנת להתיידד איתו. לילה אחד של
שתיה בכדי לגלות לו את כל סודותיך הכמוסים. ורק כשעה בשביל
לשכב איתו.
|
A kiss of salt, a lemon twist,
The summer raining wild
All night through Kyoto's streets.
|
Little gypsy, you've been found,
Pack your things, you're moving on,
Loose your name and choose another
Give your soul a different color,
So sorrow never tracks you down
|
I have no end,
I am the limitless sand
Watching the night.
|
The sorcerer sailed up the river
On his raft through the heart of the night
|
Lady Catherine lights a window
In her castle by the sea
For the sailors lost in darkness
In the depths of mystery
|
Of all the treasures I could get
From heaven, earth and man,
I'd wish to have a private jet
To take me off when things get out of hand
|
איזה מפרץ זוהר,
עם חול לבן וחיוכים של שמש
מבין ענפי דקלים. אולי
איזה מונסון של אושר לחודשיים.
ערסל שמתנדנד על גבול המים
בין החלום למציאות.
אחד כזה
שאיש לא יאמין, אם תספרי.
|
ביני לבין עצמי החלטתי שוב
לכבוש את העולם
ולא את יצריי
|
על סף התהום, על גבול הקיום
אני שותה קפה
בנקודה ביקום.
|
כן, גם אני בדיוק תהיתי מה
אישה יפה כמוני
עושה כאן לבדה
|
אם לא אכתוב את זה, הן יסחף הרגע
כולו לתהומות הנשייה
סטטיסטיקה שלילית, עשן ברוח
אני וגיא, והסיפור שלא היה.
|
פנטזיה של ירח ירוק
הזורע אור לימוני
על פני חופים ערומים
בעיניים שלו
|
יין צ'יליאני אמיתי
זה לא דבר של מה בכך.
|
זה מה שמצאתי עד עכשיו
באשר לשאלה
מה הוא מוצא בה.
|
השעון אינו מצלצל
רק נועץ בי מבטי תוכחה
הוא חושב שהגיע הזמן
|
הבל הבלים הכל, הבל הבלים
גשמיות הגוף ונצח המילים.
|
אמור שלום לקול שלא יתן לך
להרדם
|
זהו היהודי הנצחי,
סוכן הזמנים, אסיר הדרכים
|
ואולי, לא אכחיש,
באתי להילחם
בדרקון השומר
על תיבת אוצרות.
עם כי אין לי שום דרך להיות בטוחה,
שהזהב אמיתי,
הדרקון קצת פחות.
|
היה לי מאהב בירושלים
לפני שנה או לפני אלפיים
שם זוכרת האבן את אשר שכחו המים
והרוח מספרת סיפורים חדשים.
|
פעם כמו מלח על פצע
פעם כמו מן משמיים,
חרוזים של חושך ואור
צובעים לי את סוף הקיץ.
|
נזיר יפני אחד ישב כל חייו
במקום אחד
וצייר
|
"פרפרים של שמש"
כך רציתי שיתחיל
השיר שלי אליך. ובעצם
מה מפריע לי עכשיו?
|
השמש זורחת על דרך עוקפת
האוטובוס אט מטפס אל גבעה.
יושב לו מולי, עם ווקמן וספר,
פניו מספרות לי שהוא כבר ראה
|
פרח שקטפתי בשדות הכפר
הגלובאלי.
|
הקסם אינו אמצעי להגשמת משאלות. אינו מתכון מהיר לאושר, אינו
כרטיס אל עולם הנסתר. הקסם הוא תבלין. צבע נוסף המרכיב את קשת
הצבעים של החיים. ייתכן והתופעה מוכרת לכל, ייתכן ומישהו קרא
לה בשם אחר וכתב עליה ספר טוב יותר.
|
אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
|
|
יש למישהו מישהי
להכיר לי?
אני ממש חרמן
שלמה המלך. |
|
