[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה











לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
פתיחת הפה של רונן בעצם סימלה את פתיחת הניצרה שלי. הוצאתי
במהירות את הברטה ויריתי ברונן
כדור אחד בחזה ועוד אחד בכתף ימין. רונן התחיל לבכות כמו ילדה
קטנה, בזמן שהוא נשכב על הסדין שעליו הם ישבו בדשא. הסדין
התמלא בכתמי דם ורונן בכה כמו ילדה קטנה.

הומור
אם לפני רגע היינו פה רק שני אנשים והשקט היה גדול למדי, יכול
להיות שאם יבואו עוד אנשים השקט יגדל ?' הוא ניסה להסתיר את
ההתלהבות שפרצה בו, והתפלל שהאדם הנחמד עם המעיל ישתוק. וזה
אכן קרה. האדם פתח את העיתון והחל לקרוא בשקט שמעורר פליאה.
הזמן המשיך לזוז בקצב

הומור
וגם אין סנטה קלאוס, עכשיו לך לישון.
אמרתי לו וכיביתי את האור, הוא לא אמר לי לילה טוב אז גם אני
לא אמרתי לו.
אני יודע שהוא רק בן חמש אבל יש דברים שלא צריך להאמין בהם

סאטירה
זה לא סיפור של מחאה פוליטית. זה גם לא סיפור של אנטי-דתיות או
איך שלא קוראים לזה. הסיפור הזה הוא על כפייה דתית מסוג אחר.
כפייה קטנה, שלא קשורה בכנסת, בהפגנות, בצעקות או בכל דבר
מהסוג הזה. זה סיפור על כפייה דתית מסוג אחר.
הסיפור מתחיל באוכל.

סופני
הוא מת בסוף והיא מתאבדת. כשהם הכירו והתחילו לצאת, כל החברים
שלהם אמרו שהם נועדו להיות ביחד ושאם הם לא יסתדרו, אז מי כן.
בשלוש השנים הראשונות שלהם כזוג הם לא רבו ולו על הדבר הקטן
שמבין הדברים. כל פעם כשנוצר סיכוי למריבה, שניהם ראו את זה
מיד ומיד אחד מביניה

הומור
פיטר השקרן הזה. הוא אומר שהעיר הולכת להחרב ביום ראשון.
כולם עומדים סביבו במעגל במזח, על יד הסירות, כשהוא עומד על
ארגז מעץ הפוך ונואם לכולם בצורה ציורית ומפורטת על איך שהעיר
הולכת להחרב ביום ראשון. אני אישית לא מאמין לפיטר.

התבגרות
'מה אתם עושים?'
'שוחים.' עניתי בתקווה לשבור את הקרח,מן הסתם זה לא עבד.
'אתם חושבים שזו בריכה ציבורית ?!' הוא התחיל לצעוק, הפעם לא
היה לי שום דבר מתוחכם להחזיר.


לרשימת יצירות השירה החדשות
אחד נלחם למען למטרה טובה,
אחד נלחם בשל אמונתו.
אחד נלחם למען מולדת אהובה,
אחד נלחם בכדי לברוח מאישתו.

ובמילים גבוהות, לפחות כך נראה,
בעוד שורה אני שוב מנסה, להמחיש. את מה שאני באמת מרגיש.

מי אמר שזה כמו פעם?
ומי אמר שיש עוד טעם?
מי אמר שהלב מחסיר פעימה
כמו שהיית על הבמה.

אכתוב לך שיר אהבה פוסט מודרני פאזה,
אוציא אותו על דיסק, יורידו אותו בקאזה.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
התבגרות
הכל התחיל כשהייתי מבוגר.
בהתחלה זה היה השיער שלאט לאט הפך לאפור,
ואז גם הוא התחיל לבגוד בי, בדיוק כמו אישתי הראשונה.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
אפשר להוסיף את הזנב. יש כאלו שמבשלים את הזנב במים חמים וכך
יש להם ציר חתול, אני אישית מעדיף ציר עוף.




אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
אם לא לקחת ללב
אז לאן?!
לריאות??!
אל תחמיא לעצמך
ותחשוב שאתה
סיגריה.


הילדים של היום
מעשנים?! לא
נכון!


תרומה לבמה





יוצר מס' 34073. בבמה מאז 20/4/04 20:17

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לארז נעים
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה