[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המוערכים על ידי ערן שחר
לוחם אהבה
סוכן התלהבות
ומנהל פשטות.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
את עומדת מולי, ובמבט מתחנן מבקשת להחזיר את החיה שבי. זו
שלפני רגע נמסה למראך, התרפסה לצלליתך וערגה לריחות גופך.


לרשימת יצירות השירה החדשות
Rewind, Forward
ופ ת א ו ם! כל הזעקות.
כ ל העצב. פורצים החוצה.
כמו הדפס, כמו תבליט.
כל העומס. כל התקווה. כל הצבעים המבוזבזים.
הרקדניות, הטבחים, הנגרים ומנהלי החשבונות.
האנסים, התוקפים, ואלו שאינם יודעים לשאול.

(הו הנה נולדו "שירי אבא").
הוא גדול וחזק ועזב את אמא שרוצחת
את אחותה כל יום מחדש ותוקעת
בשירותים סיכות בבובה דמויית סבתא

בהתחלה אתה בונה בין ענפי עצים ושיחים עולם ומלואו, לך,
ולחברים שבשכונה.
עם הזמן מתפתחת המשיכה אל האבן וארבעת הקירות.
בריחה מארעיות אל ארבעה קירות יציבים ובניין.

ובינתיים אני ממשיך להפשיט אותך,
להלך בגבולות אפך
להתענג על ירכייך
ולהרטיב את שפתייך בנשיכה, לנסות לגעת

יחסים
האדם טוב מיסודו. הוא אינו רע.
אלא שהרע קל יותר.
מתרגלים אליו.

הדרך שבה עינינו, והמחשבות שאיתן
חוקרות גבר באשה.

אשלם ואלך אחרייך ללא שאלות
בלי להכיר בך דבר
ואנשק אותך,
אחבק אותך
ואכיר את גופך
כל גוף בו אדע
אותך ואלך לדרכי.

כה בריכוז היא (ידי) נשלחת,
עד שלעיתים אף מישיר מבט ונותן לה לחפש, לגשש מעט מעלה, ללא
עיניי בכדי לא לאבד מ"מ אורך כשצווארך מוטה, ועינייך שלך
אינן מישירות.

ארוטי
חצי פה וחצי בהרים מושלגים
חצי פה וחצי במדבר.
פה, וחצי מתנה אהבים ומפלח גופך
איתך 1 פתוח, צועק, צועקת

ארוטי
בתנועת מדוזה,
נפרשות כריות כף רגלה,
כמלוא הדרו של מיצנח הנפתח במכת רוח בכורה
והרמת מסך.

ילד של העולם

כשנולדת אמרתי,
שאתה ילד של העולם.

פנימה פנימה היא מסתתרת מהנשים שמסתכלות, ושואלות וכאילו
מבינות. נעים שם. שקט.
אף אחד לא מפריע. פתוח.
נעים. אפשר לנוע עירום ללא חשש

ושירי ההעמדה במקום של אותו ילד חצוף שמימיו לא בנה
קוביה על קוביה
ואמר לי: "אתה שקרן.
עד שלא יוכח אחרת.

כמה אנחנו חשופים:
רק עור, שכל נוזל חודר בו
עצמות, קנה רצוץ, ולב - חי

שנמשש,
להכיר בחומר
ונשמע, ללא אומר
שנריח פרוסת לחם ודשא קצור

אהבה
מחווה קטנה של אהבה
כשאת רוכנת אלי מעבר לדלפק בקיוסק
לתת לי את העודף מאצבעותייך הקפוצות שנפתחות לרגע בידי הפרוסה,

והשמש אינה שוקעת במערב.
היא מדממת...

לאבוב מגע עם כח שפתיים, לאט ואוחז
לפני הכינורות,
ששורטות בפטמות כמו שיניים

איך שאת ואני יכולים לגעת ולהפוך לתרכובת אחת חיה,
כמו שהלחות חולטת את עשב השדה בלילה.
שיר ל- 4 מערכות לפחות.

זו המתנה הכי גדולה שאפשר לתת - יותר מילד של ביחד.
אבל נסכים קודם שהיא ברורה - אם אפתח ידי ותגלי ברזל קטן,
חלוד
נסכים, שאין פה יותר מהברזל החלוד הזה.

כמו שמש אלוהית
בוקעת עננים
ואת לוחות ליבי.

שלום לאלו שאתה קרוב אליהם ושלום לכל השאר.
נמאס.
מכתב פרידה.
פיסות עץ חוברו כבר לבריחות

החושך והצללים קולטים יד רפויה שמונחת במקום שלפני לא שמת בו.
הפגישות קלות יותר.
העירום מתקבל טוב יותר.
ואת הצלקות מרגישים רק בידיים.

ובתנועה חדה - מהירה כחץ, מפלחת את בטני,
בחמש ציפרוניים שלופות. נעצרת
כשידה שוב לגופה, ומביטה
ברוגע מסוים.

הרגשה של שבוי
במבט חוקר, שלך

אהבה
ובמקום להיגמר, כל מגע שלך מדביק, פן אחר...


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
הירוק מנסה להיות ירוק
כמה שהוא משתדל...
מתפוצץ מלהיות ירוק יותר מירוק בשבילך




"את תפתחי
סוגריים ואני
אכניס איברים"

המורה הפרטי שלי
למתמטיקה,
בשיעור לחיים


תרומה לבמה





יוצר מס' 10230. בבמה מאז 4/2/02 14:01

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לערן שחר
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה