|
 21289083
היי
עוד יליד של שנת 83...
השירים שאני כותב זה בעצם מה שאני רוצה לומר-מסר.
השירים קשורים להיסטוריה חשובה בחיי ועל חלקם אני
פשוט לא מסכים לדבר גם עם החברים הכי טובים.
רוצים לדעת יותר? צרו קשר
בינתיים תהנו והכי חשוב--תהיו שמחים!
(אוקטובר)
אוקטובר 2001, החודש הארור
(דצמבר)
מעניק לצה"ל את תעודת העניות
(פברואר)
בגלל המרחק מהבית, אותי כבר לא אוהבים
(אפריל)
פסח נותן לי זמן לחשוב,להחזיר אור וברק, לעשות מהפכה
(יוני)
עכשיו אני עומד בפתח תקופת הזהב?
(יולי)
ואתם...תישארו רוח...
|
היא חיזקה אותי בהרבה דברים-אתיקה ומוסר,
הוכיחה לי שבצדק-אלה ישמרו לי על הבשר.
היא לימדה אותי גם לשרוד,
כיצד להיות שמח בחלקי מבלי לבקש עוד
|
לבד, בלי אהבה נשארתי ובלי כח מגן,
לא רוצה לצאת החוצה, פוחד להיכשל,
כי רק אליה אני כמה,
ויודעת היא שבלעדיה אני פרח נובל.
|
הרבה שאלות ואין תשובה
כל עת שאני מתעורר,זה משתנה מיום ליום,
אני כבר לא יודע איפה אני-במציאות או חלום?
מתי הרע הזה ייגמר? מתי אגיע למנוחה ונחלה?
למה אני לא מפסיק לשאול שאלת בקצב מסחרר והאם יש תשובה?
|
יום יבוא
ולא יהיה לאן לברוח,
נתמודד עם האמת
שלא נשאר לי יותר כוח.
|
עוד יום אהבה חולף,כך מסתבר,
ועל אותו דבר מכוער,ועל כל יום אני מצטער.
|
התחלתי בשיא התמימות,
כי חשבתי שזה יגיע בקלות,
לקחתי לי את הזמן,
היא תבוא,פשוט היא לא כאן.
אבל חיכיתי יותר מדי לדעתי,
לבחורה שארצה שתהיה לרעייתי.
|
תגידו, אתם עדיין סופרים?
על ארבעת הבתים האחרונים מה עוד אתם אומרים?
לי אישית עדיף לא לדבר ועל שקט לשמור.
נובמבר השחור- קיבינימט תעבור, ותישאר מאחור.
|
זריחה, שקיעה אבל אין שמש,
כי אני פה לבד עטוף בבדידות,
לא מצליח להירדם בלילות.
|
בשעה מאוחרת פתאום כותב שיר,
אולי זה מסמל בתקופה זו כמה אני שבריר.
סתם שיר דכאוני עם המון חסר-לחן,מנגינה...
מסמל כמה חסר לי במשך תקופה שהיא כל השנה.
|
|
|
"גבר הולך
לאיבוד דרך
מרפסת"
(מתוך:"דברים
שקלטתי בסורק
המשטרתי") |
|
