[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










הכותב סטודנט בדימוס ומהנדס בעתיד




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
מוסר השכל
כי את לימדת אותי שלפעמים האהבה חוצה גבולות.

געגוע
"ומה בשבילך אדוני?" מהדהדת השאלה
"בשבילי? שוקוצ'ינו ועוגת תות"

סייבר
קצין קרבי נכנס/ה לחדר
חובשת נכנס/ה לחדר
קצין קרבי:שלום חובשת
קצין קרבי: מה את לובשת?

עמי ותמי היו יחד בגן
עמי ותמי הלכו יד ביד לכיתה א'
תמי זרקה סוכריות על עמי בבר מצווה
עמי ליווה את תמי ללשכת הגיוס
ההורים ליוו את עמי ותמי לחופה


לרשימת יצירות השירה החדשות
כמיהה
רוצה לאהוב
שיהיה לי טוב
לצעוד קדימה למרחב

ייסורים
במבט שלה היא רואה את גבו מתרחק לאיטו
בדמעה שיורדת, נזכרת ברגעים שהיו איתו

אכזבה
דמעות על הכרית זה מה שנשאר

עצב
שמים אפורים ורחובות כמעט ריקים
כמה אנשים בתחנת אוטובוס מחכים

אכזבה
את מתקרבת ואני מתרחק
את מצטערת ואני צוחק

הרהור
כשתגדל תהיה חופשי לבחור
בין הרע לטוב ובין החושך לאור

אהבה
מה כוחה של נשיקה?
גורמת לך להרגיש
ולי לא להיות אדיש

הרהור
מה מסתתר מאחורי המסכה
עצב או שמחה?
והאם את המסכה את לפעמים מסירה?

תחושתי
כל כך קל לפגוע במישהו יקר שאוהבים
אבל קשה מאד להתנצל שהנפגעים בשבילך הם חשובים

אכזבה
נייר לבן עם אותיות מזהב
עליו שם של מישהי שאותה מזמן אהב

חמשיר
הגיע הרגע לגדול

געגוע
זכרונות של המקום שבו גדלתי
זכרונות של דברים שלמדתי
כמה חבל שזוכרים את העבר
אך בהווה כבר לא נשאר שום דבר

אכזבה
זוכרת את היום הראשון שבו נפגשנו?
זוכרת את אותה תחושה ששנינו הרגשנו?

תחושתי
הימים עוברים ואנחנו מתבגרים
אבל אהבות ראשונות לנצח זוכרים

מצב
ישבת בפינה של הפאב ולגמת מהבירה
כשהוא ניגש הצגת את עצמך כ"קרן שפירא"

כעס
הוא רק בן 7 מה הוא מבין?
דבש הוא לא מכיר וגם לא סובין

הרהור
ותכף נגמרת השנה
השמש מתחלפת בעננים
עוד תאריך מתוייק במניין השנים

אכזבה
תסתכלי לי על הידיים שאותך רוצות לחבק
אלו אותן ידיים שעלייך ירצו להיאבק


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
היפרדות
במשאית של אלטעזעכן נוסעים כעת הזכרונות
חבילות על חבילות ארוזות

אהבה נכזבת
יש ימים שתמיד זוכרים גם אם הם קרו לפני כמה וכמה שנים.
כזה הוא היום שאני רוצה לספר לך עליו.

הגות
כשאוולד-האם תחנכו אותי לאהבה?
האם אפנים שצריך לשאת דברים בגאווה?




"ויאמר וילך" זה
כמו טמפון---
אפשר לרוץ איתו,
לקפוץ איתו,
לעשות איתו
הכול.


המורה לתאטרון.


תרומה לבמה





יוצר מס' 72159. בבמה מאז 17/12/06 10:28

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לערן אל
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה