|
הוא הלך בחושך, ככה הוא אמור היה ללכת, לא? הוא ידע מה הוא
עושה שם, אולי הוא היחיד שידע.
הוא סתם הלך לו ברחוב בינתיים, פנסי הרחוב מאירים את דרכו
בשלוליות צהובות, הוא לא דרך בתוכן, הוא לא רצה להירטב, וללכלך
את המדכרות היפות בכתמי אור מהבהבים, הוא אהב את האו
|
הרוח נשבה בהרים, מערבלת עלים וחול.
עלה קטן אחד נתפס בה, המשיך איתה, עבר מעל לגבעות, כפרים,
עיירות, ארמונות.
ראה מלחמות, הסכמים.
|
סיפרו לי פעם על מישהו יושב.
הוא ישב בשדה. מי הוא? מה הוא עושה שם? למי הוא מחכה? את זה אף
אחד לא ידע, הוא פשוט ישב שם, ישב ולא זז, כך היו אומרים
אנשים.
|
יום יבוא והכול יהיה שלו, גם לו יהיה סמל על הקיר - שממנו יהיה
אפשר להשמיט כמה סמלים שוליים - כל הארמון, כלי הזהב והמשרתים
יהיו שלו, רק שלו.
הילדון הקטן לא צריך לשבת על הכס, זה רק לטובתו, זה קשה להיות
מלך בן 15, הוא כל כך צעיר.
|
|
|
בחורים ערומים
זה הרבה פחות
מעניין מבחורות
ערומות.
במיוחד אם אתה
בחור.
יעקב פופק. |
|
