|
When I wake up in the morning
I'm smiling to the world
Listening to sound of the birds
To the sound of the wind
And the sound of the flashing cars
"..מדי פעם אור קולח
ומתגלה לי מה נסתר
בא הלחן הסולח
ומתארח במיתר."
יום אחד
עוד אוציא
את כל אותם
הלחנים
אל האור
לפעמים זה קורה, אני מוצא את עצמי באותו מצב מוכר. אני מתגעגע.
אבל עכשיו זה קורה יותר מכל. אני לא יודע למה?, מדוע?, ואיך?
|
הגעתי הביתה, והרגשתי מלוכלכת.
אז עשיתי מקלחת וכשיצאתי הרגשתי יותר טוב...
אבל אותה תחושה של זוהמה עדיין נמצאה בתוכי.
|
גוף,קטן, ומרוכז.
עם פרצוף חמוד.
וחיוך מטומטם.
גוף קטן, בחצאית ענקית.
חצאית שבולעת את הגוף.
אומרים שאפשר להכיר בן - אדם לפי הלבוש שלו.
אצלי זה לא ככה.
|
אני רוקדת.
וכשאני רוקדת אני מישהי אחרת, מישהי שנמצאת בתוכי.
מישהי שיוצאת לעיתים רחוקות.
|
עם שיניים חדות
וציפורנים שלופות;
הנך מחכה לי בסתר
|
כל מילה
ומשמעותה.
כל מילה
ואהבתנו אליה.
אותיות
יוצרות מילים.
|
בוקר חדש
בפתח
בוקר רענן,
נקי, וטהור.
|
ילדים שקופים
להורים לא מחונכים
ילדים כואבים
להורים בורים
|
זכרונות קסומים.
מלאי אור ויופי.
טוהר וחום.
לא אשכח לעולם.
|
קראת והפנמת,
האסימון נפל;
מבטך גדל,
והסכר נפרץ.
|
מהר!
לפני שזה יהפוך
למחלת נפש
|
When I wake up in the morning
I'm smiling; to the world
Listening to sound of the birds
To the sound of the wind
And the sound of the flashing cars
|
When I see thee walking;
In and out of my dreams
|
הייתי מביאה עמי שלל צבעים וצורות;
|
בדירת חדר קטנה
בסוף העולם שמאלה
ישבנו אני ואת.
חיכינו לגאולה.
|
בהפסקה,
רואה אותה.
מחייכת לעצמה.
|
מחזיקות את הרגע
בקצות אצבעותינו.
מחזיקות את הנשימה.
שלא נבזבז שום
רגע מיותר.
|
הסערה תשקוט.
המבול יבלע את דמעותיו.
|
להחיות את הדומם.
להחזיר פעימות
ללב שנדם.
|
זה לא הים אשר בנינו..
זה לא התהום אשר בנינו..
|
הזמן לא שמע;
את צעקותינו,
הפך לחרש
ולאילם.
אינו מגיב.
|
החושים שלי נעלמו.
נשארו אצלך.
|
הרוח שורקת
מערערת את נפשי.
מלגלגת.
מזלזלת.
|
מה יותר חד ואמיתי,
מן האמת שניצבת לך מול העיניי ם?
|
חיוכך מעיר
אלפי שמשות קטנות
שתמיד יאירו לי את דרכי.
|
כשהשמש תפציר בי
את בואו
של יום חדש,
אסונוור,
ולא אדע
היכן הדרך.
|
שדות פורחים,
ע"י חלומות מתוקים.
דמעותיי ישקו
את האדמה היבשה.
|
כשאת נופלת,
אני מנסה לתפוס אותך
אבל לפעמים אני קטנה מדי...
|
כמו באגדות,
גם בחיים,
יש טובים ויש רעים.
יש פיתולים ושינויים בעלילה,
אין דרך חזרה,
אין אפשרות לשנות.
|
לכל אחד מגיע יום.
יום שבו הוא יהיה מישהו אחר.
שיוכל לראות את עצמו,
דרך עיניים זרות.
|
הבוקר בא
כ"כ מהר
קשה מאוד
להתעורר.
|
מורתי היקרה,
בכל יום
רוצה לומר לך
כמה שאת יפה.
|
כשהיינו קטנים,
היינו יושבים
על שפת המעיין.
ממציאים סיפורים.
|
שלום לך,
עולם יקר.
מה שלומך היום?
האם תפילותיך נענו היום?
|
העולם.
העולם הוא קטן.
העולם הוא גדול.
העולם הוא עצמו.
ואני.
אני דמות אחת.
מתוך מליון.
|
;
You fly as fast as the wind.
You talk with the sun;
And the moon; and the stars.
|
גומעת בשקיקה
כל מבט
כל תמיהה.
|
המים יעלו
יציפו.
אנסה לנשום
|
צעקתך החרישית.
שוברת את השקט שלי.
|
כל חלום
קטן או גדול.
גוזלת במהרה.
|
הולכת לי בשדות,
מסתובבת ללא הגיון.
בפחד ובדאגה.
מחפשת אותה.
|
עצב שאינני
מצליחה לרפא.
להשכיח.
|
זהו רק הגוף
רצונו של הגוף.
למה הקשבתי?
למה המשכתי?
טירוף.
|
יום כיפור הוא יום של חרטות וסליחות.
חבריי מתחרטים בפניי על דברים שלא עשו ולא אמרו.
הם מוציאים הכל מהבטן.
שופכים אותה אליי.
|
To smile every morning with the sunrise
and every evening when the moon starts to appear
|
אחד מגדולי המתופפים, ומתופפי הג'אז של ימינו.
בהופעה בפסטיבל הג'אז בים האדום, באילת 2005
|
תיעוד של פתחים (חלונות, דלתות, קשתות) בפריז
בעת ביקור באוגוסט 2008
התאהבתי בעיר הזו (:
|
גל.
בשנית.
צילמתי אותה "די" הרבה בלונדון.. (:
|
רישום ע"פ תמונה.
חלק מברכת יומולדת לאישה קסומה.
|
לאחר דיכאונות, צחור, בכי, מצבי כפית מסוכנים, הסנפות גבס
ודבק, הפרוייקט הושלם, ותחושת הקלה מעורבבת בעצב הגיעה לה.
|
אל הארכיון האישי (17 יצירות מאורכבות)
|
|
האפוקליפסה כבר
כאן!!! האם
הכנתם מספיק
כיבוד לאורחים? |
|
