|
אלה קרמיש(מכחישה כל קשר לצפרדע מהחבובות), נולדה
ב-1987, בקיבוץ שכוח אל ובגיל שבע החליטה למרוד בחיי
השיתוף והסוציאליזם ועברה לגור בטבעון
לומדת במגמת התקשורת ולפיכך- אוהבת לצלם,
לביים,ולהפיק...
אוהבת מוזיקת רוק (נירוונה!!!) וסרטים טובים
מאוד מעריכה תגובות- אז תגיבו!!!!
גם אני כמו כולם מחפשת את התשובה - לעולם, לחיים, למוות.
אבל ההבדל הוא שאני יכולה לראות וכל השאר עיוורים. ולא, אני לא
הוזה ולא חולמת. בעולם שלי אני תמיד צודקת.
|
אדם לאדם זאב,
מה אתה חושב?
|
אהובתי מחכה בהרים ואני רודף אחרי עננים
שוחה דרך נהרות הכאב ומפלי הפחד
|
אנשים מזוייפים,
צורבים לי בעיניים
מילים הם רק שקרים
שסיפרו לי בינתיים
|
עיניים בלי אישונים בפנים מעושנים
אני נמר, אני נחש, אני חוש חש הבלש
|
שותה את הדמעות
לא יכולה לגרש את הפחדים
כתבתי סוף לשיר
השיר עוד לא התחיל
|
לחתוך כדי לראות אם אפשר להרגיש.
זכוכית חותכת,נייר חותך,סכין חותך, מילה חותכת.
|
אני חייבת לצאת מכאן
הם לא מבינים, לא רואים אותי
|
למילים האלה יש כח
כח שבי אין
רוצה את מה שנגמר
מה שאסור, מה שמותר
|
אוזן קרועה במרירות מתוקה.
הכאב מפלח את פניה ומפריד בינה לבין הילדה שפעם היתה.
|
מציירת עיניים כי את לא יכולה לראות
שוברת את המראות
|
אין לי פנים
לא חבויים בי דברים
|
תחושה שאי אפשר לתאר במילים
הקול שלו ממלא את גופי, עוטף אותי ומחבק אותי בלי רחמים
|
הכל זיוף
והיא יודעת את האמת
תירוץ עלוב לליטוף, זה שקוף
|
את לא אמיתית
חיים מפלסטיק
|
לרצות לעוף זה קיטשי וילדותי, אני יודעת אבל זה החלום שלי.
|
|
|
