[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המוערכים על ידי אלה בנאי
אלה בנאי ילידת לנינגרד (סנקט-פטרסבורג כיום),
בישראל משנת 1990. יוצרת בשתי שפות - רוסית ועברית.
אחות במקצועה. אימא לשלוש בנות מדהימות.
בשנת 1996 ראה אור ספרה ראשון cרוסית "הדרך אליך".
שיריה בשתי שפות פורסמו בכתבי עת שונים.




לרשימת יצירות השירה החדשות
אהבה
כמה שהיא מתוקה -
אהבה קטנה

מצב
הוא נושא בשורה להורים המומים
הוא יאמר: "נפל מות גיבורים".

ואין שמחה ממני
ואין יפה ממך

אביט בכוכב
הנוצץ באוויר חשוך
המאיר את דרכי
מהיום למחר

ביום שבו עולם אליי חייך
ביום הזה נולדה בתי.

בשקט אשמע
פעימות מהירות של ליבי
שאינו מתעייף,
מובילני לתוך המחר

לכתוב - זאת הדרך היחידה
לנסות להמשיך לחיות

שלום לך, תינוקי,
שטרם הופרה בגופי

שיר ילדים
ואבא הסביר שלכל אחד
יש שם שונה ומיוחד.

כאשר תיפול אחרונת דמעותיי
וברק של עיניי ידעך,
האם עדיין ישאו כפותיי
את חלומי הזך?

שבריר שניה
ללא פנים ללא חיים.

כל עולמי ואוצרי
במיטה זוגית אחת

הוא בגד בי
נאלצתי ללכת
עזבתי, בלי לארוז חפציי

ואבקש סליחה משיר
על קוצר מילותיי
על כך שרגש משתולל
קופץ בין שורותיי.

ורק בלילות
להרשות לעצמי לבכות בדממה.
ואין נחמה.

אני ישראלית בת יומיים
פוחדת מאוד ונרגשת
הארץ נראית גדולה ושלווה משמים
ובגובה העיניים: זרה, חמה ורועשת.

לנו כבני אדם
אין את הזכות לצבור
אין את הזכות לאגור

מאז המלחמה השקט לא אמין
ואהבה לארץ אינה דיה יותר.

מחפשת שלווה
בריצה יום יומית מטורפת
בשגרה דביקה ונוטפת.

הנייר שותק... בלובן חלבי
הוא מתמזג עם היעדרות מילים

מתוך געגועים
שירי נולד
מתוך רחשי נפשי
נפרש על דף

רק זה שעמל עבודת עבדים
למען רגעי שמחה בודדים
רק זה שראה את השכול בעיניו
יזכה בשמחה הגדולה של חייו

הנה היא הגיעה אל סף שעריי
בוגרת שלווה מפויסת,
סיימה ללקק את פצעי נעוריי

נמסה נשיקה על העור
על עורך העדין והרך
צף ירח על רקע שחור
יום נגמר התמוסס וברח

ובשקט הזה רק נפשי הסוררת סוערת

תחושתי
עלה של סתיו רקד לו בשמיים
בישר לי על ביאת ימים קרים
עלה של סתיו נפל אל תוך המים
ושט כאוניה על הגלים

שארית החיים
כאשר כל דקה חשובה
כשהזמן מתאדה
כל שניה נמדדת, נספרת




"אני עובר לכפר,
אני הולך לאכול
הרבה אפרסקים."





קומיצה ולהקת
נשיא ארה"ב.


תרומה לבמה





יוצר מס' 55498. בבמה מאז 22/8/05 15:41

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאלה בנאי
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה