[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אליקסיר אמיתי
ולבו של הגרינץ' גדל בשתי מידות


אל היוצרים המוערכים על ידי אליקסיר אמיתיאל היוצרים המעריכים את אליקסיר אמיתי
"כל האנשים המקסימים מקולקלים, זהו סוד קסמם"
אוסקר ווילד



ילידת 86'




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אוטוביוגרפיה
במבט לאחור, קשה לי לדמיין את עצמי צוחקת בסיטואציה שכזו. אבל
מסתבר שזה כן קרה. יכול להיות שהמרגריטה הקפואה שהזמנתי קצת
טשטשה אותי, למרות שהייתי בטוחה בתחילה שאפילו לא שמו בזה
אלכוהול.

אהבה נכזבת
רצינו להמציא מילה חדשה. שתשמש רק אותנו.
זה נולד מהשיחות האלו, הסתמיות, הריקניות, המאוהבות שבאות אחרי
שעושים את זה.


לרשימת יצירות השירה החדשות
אינטרוספקטיבי
רק ביקשתי להיות הצליל המלוכלך
של הפטיפון, בו הוא היה
אהבת הנעורים המקולקלת
של כל שיריי.

עצב
אני ג'ונגל פראי של אהבה מזניחה.
ערבותיו מתכהות על צדעי ראשו של מישהו אחר
ואני, כמו פרימה בלרינה, סובבת על קודקודו,
סובבת בלב מתייסר, כבתיבת נגינה.

עצב
אני נשארת
לחרוץ על מיטתי את חיי.
משפשפת את הגעגוע בין רגליי
והוא נשחק
ודוהה מעט. מעט.

אינטרוספקטיבי
וכשאני מביטה, לא נמצאו סימנים מקדימים
לעצב. אף אחד לא טרח לספר על נסיעות
הלוך ושוב בתוך הקרע שעל דפנות לבי וכבר
קשה לי להיאחז בנשימות אחרונות, מפרפרות.

כמיהה
שקט, שלפתע אחז בקרביי היה
סכין שהוצמדה לעור, ואני,
שהבטחתי פעם לאהוב עד מוות
ידעתי לאהוב רק את עצמי.

תחושתי
פעם פחדתי מכלבים.
היום אני כבר לא מפחדת לדמם אל תוך
כל צלקת באספלט של המדרכות,
אל תוך כל זיכרון שאין בו די.

עצב
שם, הייתי הנסיכה של כל עלובי הנפש, משלתי רק
בממלכה שבין שתיקתי לבין הלילה ובשטח ההפקר
צמח סיפור חיי כפרא.

אכזבה
"זה האבא שלי", כך תגידי, "שומר את הלב
ברווח שבין הגופייה המטונפת
לבין התפר האחרון ברוכסן מכנסיו".

כעס
החיים שלי נשמעים בפיך כמו מבטא זר
של אדם המבקש למחוק עברו ולהשיל
את המבט המבוהל שהתקבע בתמונת הפורטרט

עצב
מי שהיה ועודנו חוטא
משליך ממנו את הבעירה
כאילו ניעור אבק השריפה
עם נשיפה משפתיו.

בדידות
אינני גבר לועס טבק ויורק כאב,
חמוש בכובע בוקרים ובקשיחות שרק
מסתירה לב מדמם אל חולצות
פתוחות למחצה.

פוסטמודרניזם
אני רוצה לתזמן את המוות
כמו הריון - בהפסקות החשמל של הנפש,
לדבוק רק בבשרי.

אינטרוספקטיבי
בחורף ההוא, הגשמים סטרו לפני אדמה
בסתיו קודם לכן, השלכת התאבדה לרגליה.
והיא לא הבינה
לאן נעלמו הצלקות.

ייסורים
בגיל חמש גנבו מדרכות האספלט
מחצית מפניי ונמלטו על גביי נהרות הבכי
של אבי. הוא ביקש לומר,
"את הצלקות תשא דולורס כל חייה
תהיה עצובה וקשה כמו הים".
וידע.

כעס
אם לא תנשק לי, אחנוק אותך במו ידיי
ואז אחבק,
כך אולי תכנע לי סוף סוף.




אל הארכיון האישי (10 יצירות מאורכבות)
לא, את הגרמנית
כבר ידעתי מהסרט
הקודם...




דוגמנית
רב-תחומית.


תרומה לבמה





יוצר מס' 24907. בבמה מאז 19/8/03 11:43

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאליקסיר אמיתי
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה