|
אני לא רוצה לגלות על עצמי יותר מדי.. ולכן אשאיר
לכם ולכן את העונג לפשפש בי דרך מה שיובא כאן. אני
גם לא מרגיש בנח לכתוב על עצמי בגוף שלישי, אבל
היות וזה נתון מאוד חשוב להתייחסות לשירים ולאחרים,
אציין שיליד 77',
ושרוב מה שמופיע כאן נכתב לפני שלוש-ארבע שנים.
הערה: אני כמעט לעולם לא נותן שם לשיר. השמות
של מה שיובא כאן ברובם מאולתרים, בעיקר כדי לא לעצבן
את המערכת.
לאורו החיוור של היום
יבהיקו עיני טרף שבפניי
ובספר הגדול
של דברי ימי החושך
ירשם בדיו של תפילה:
|
מיום שאני צמא לך
לא ידעתי מגע,
וידייך שאבדו...
|
היי אשר תהיי
טורפת או תמה.
|
ועם כל זאת,
לא היו לי לחייך לאביב
לא עמדו לך פטמותייך,
לחצוב בהן, כיתדות
זכרון תאוותי
|
היות והקיץ בא על קיצו
ונאספו רסיסים של פז
אל החדר האחרון והצר ביותר
שבחדרי הלב
|
המוות נולד לחיוך קטן וזדוני
שהתקמט בין שפתי ערוותה של אימו
משנטלה (וקרעה, ותלשה,
בהותירה אחריה תלמים בוערים -
עדות כואבת למרורי תאוותה)
אביונתה מבין רגליו של איש.
|
ולבסוף, תוכלו לתמוה,
ולהשתאות, אל מול
התהומיות
בה הרצינו פניי.
לפתע.
|
|
|
גם לבמה החדשה
יש עובדי במה?
אחת, בנסיון
נואש להשיג כסף |
|
