[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









 ELINE

אל היצירות בבמה האהובות על אלין גריןאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המעריכים את אלין גרין
האם חשבתי כשדמעות זלגו כך ברכות על פניי....רציתי
כל כך לדעת איך לעצור את הגשם...להשיג את השמש שכל
כך עייפה לחמם אנשים שמעדיפים לחיות בקור...רציתי
להודות לך על הכול...אני כבר מזמן לא ילדה זו אשא
שכותבת כרגע,למדתי ממך כי ישנה אהבה.לא,לא אתה זה
שגרם לי להרגיש אותה אבל כן אתה זה שגרם לי לדעת איך
זה להרגיש אהבה....וכמה טוב שעכשיו אני לא אוהבת אף
אחד חוץ מעצמי...ואת הכוחות אני שואבת מכל אהבה
שאליי נמשכת כמו מגנט...וכל הזכרונות הם כמו עפר וכל
רוח מפזרת אותם על פני האדמה וכך לעט ובשקט הכל נרגע
ומסתדר...ככה למדתי להיות אני עם עצמי...מקווה שטוב
לך ויש לך ליד מי להתעורר בבוקר...




לרשימת יצירות השירה החדשות
אודה
And even if this pain of mine will soon be over
I will remember, I will always feel this sorrow
I wish I could thank you someday
You know I really loved that grateful pain you gave

אכזבה
אני מעדיפה למות איתך בשקט כך בקלות בזרועותיך
ולא נמשיך כמו פעם ללכת
בחשכת מבוא סתום אל עבר לדרכיך
בלי שאלות כאילו כך היה צריך תמיד ללכת

רומנטיקה
I follow the gray clouds as it travels from town to city
I know the eternity, as faithless as lack of pity

I am not looking for desire
I just want to use my wings
I am traveling back in time
I wish I could fly away from my fears

אהבה
Once again i am so helpless
Is that the way, so far away
Once again in my dreams i am in search for the weakness
While i breathe, while i try to forget

גן עדן
My world is cold
Your heart has gone
And beats for someone else
My hands the beg to hold you

ביקורת
I saw the light I lost my heart
I felt the pain I found my way
i'm giving up am i deserved
I got my punishment in brave

בדידות
וקול ישמע והתעלם
והשנים שאין להחזירם יותר
אני אדם קטן אשר עיוור
כה חוסר אמונה צועד ולא שואל

אמונה
אולי אני מאמינה
למדתי לעוף עם מלאכים
אולי הפעם אני אשכח
אך בלי כנפיים אין חיים

אהבה
אל אותו אחד שלא שמע
אל אותו אחד שלא ידע
אל אותו אחד שפעם היה
אל אותו אחד אליו רצתה

וידוי
ורק עבר שלא מניח לנפשי
דרכים רבות היו לך
ורק הווה נותן לי כוח להמשיך

יום חולף,חלום של לילה
בו אני איתך... שוב ילדה
ורק עבר שלא מניח לנפשי
דרכים רבות היו לך

מצב
בבית כה ישן חולים בריאים
בבית כה חסר אין מבקרים
בבית כה חונק בו לא נושמים
בבית אין אמת בו רק שקרים

אכזבה
חישבה אותו גיבור עולם
היא בגללו ויתרה לא פעם
בחצי פה קראה בשמו
נדם קולו שכח את עברו

אהבה
ראית, הם הרגו אותי ולא נלחמתי
ניסית להציל אותי ולא נתתי
הכל למענך וגם נפגעתי
הייתי כה קטנה ולא הבנתי

אהבה
חלמתי חלום
ובו קברו אהבתי
שרוף הגשר של דרכי
בו אין על מה לסלוח

אהבה
כן אתה, זה חלק ממני
כן אתה, זה כאב בנפשי
כן אתה, גאווה שנלחמת
כן אתה, זהו שביל מפותל אל נפשי

אכזבה
והרוח שתשאיר את התפילה בלב רגוז
וקרני השמש באור יום מעל כל רגש
לא לעבד באתי לעולם הזה של לב שבור
לא הזנחתי את הזמן ואין מקום אליו ללכת

עצב
והלוואי ולא היה בי אומץ
ללכת עד סוף עומק הכאב
אז עוד היו לי משאלות באופק
עכשיו אותן כבר אין בלב

גורל
עולם שכולו מעטפת זכוכית
פוגעים נגועים בקודש חיים
שורפים זיכרונות על גחלי האוויר
תקוות אבודות, ידי הקפואות
כאב בלילות, רסיסים של כבוד
ודם בדמעות,
זולגות הטיפות...

ביקורת
איתן ההולך מול הפחד
פניו לא נופלות לשנייה
הייתם סגולה ללא בית
לרגע הכול שוב חזר

קצרצר
ציירתי תמונה
ובה נערה
שהלכה ורצתה
רק להיות אהובה

מחפשת, מחפשת את הדרך
מוותרת, מוותרת על עצמי, שוב חולמת, שוב אני

עצב
נשרפתי כעלים בשמש החמה
ושחר של מחר הוא בלעדיי
הקשיבו לצעקותיי ואין עוד חושך בחדרי
השמיעו שיר למען קול שיריי




"כיצד ומדוע
משתנה טמפרטורה
של גז אידיאלי
חד-אטומי
בטמפרטורה של 27
מעלות צלזיוס
ולחץ של
2.53אטמוספירות
כאשר דוחסים
אותו דחיסה
אדיאבטית
והדחיסה מתבצעת
באיטיות רבה
מאוד?"



החבר של איש
האלגברה
הלינארית מנסה
גם הוא להשביז
את
מחתרת הפיסיקה


תרומה לבמה





יוצר מס' 58012. בבמה מאז 30/12/05 16:58

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאלין גרין
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה