|
חש אשם בנוזלים המתעתעים בך
עם כל משק הורמונים הנושק לגוף.
אשמה עולה בעקצוצים קטנים פה ושם
כמו פרפור פרוזדורים שמתחלף
בהדלקת סיגריה
|
מתגעגעים לכאב
שחודר ויוצא
כמו מחט תופרת שוליים
בכובעון המטה
הספוק הנודע
לרגע שאחרי
|
לכלוכים של חורף
כיסו את אנשי השלכת
הם שהיו מוכנים לגרוע מכל
בכו כשהגיע הערב
הוא שיקף אותם בחוזקה
|
|
|
תסגור את החלון
אבא, קריר.
-מתוך הסרט
הדוקומנטרי:
"פרסומות סמויות
ליוצרים בבמה
במסווה של שיחות
שגרתיות". |
|
