|
הרבה שנים לא נכנסתי לפה. זה כמו כמוסת זמן שקוברים
בחוף בגיל 18 ואחרי 10 שנים מגלים שכבר בנו עליה
שכונה. היום תמצאו אותי במייספייס שלמעלה. רק טוב :)
אבל כמה השראה כבר אפשר להוציא על דבר כ"כ מכוער?! כ"כ מכוער
שאין בו, פשוט אין בו, שמץ של יופי, טיפה של פואטיות או קמצוץ
של קסם. בהחלט לא מסוג הדברים שמרוב כיעור פורץ מהם יופי נסתר.
אולי אופי...
|
בראשית ברא שאול ממוצקין את הרוק. ויהי רוק. וירא שאול כי טוב
ויהי בוקר ויהי ערב יום ראשון. אבל הייתה לו הרגשה שמשהו
חסר... הרוק נותר בגדר רוח בעולם שומם וצחיח. בלית ברירה,
ובחוסר רצון מוחלט, ברא שאול ממוצקין את האדם- יצור נחות
ושולי, שכל מטרת הווייתו הייתה
|
לבסוף הפנתה את מבטה אל עבר הכביש, שילבה את ידה בידי ושאלה
"למה אתה פוחד לעוף?" כבר קיוויתי שהיא לא שמה לב, אבל היתה לי
תשובה מוכנה מראש אותה היכנתי לכל מצב שלא יהיה; בקושי רב,
מבין שיניים קפואות ונוקשות ללא הרף, סיננתי "אני פשוט פוחד
ליפול".
|
ישו, שהחליט שהניקיון במלח"ע הראשונה לא היה יסודי מספיק,
הנהיג את עמו הניבחר למלחמה שנייה בראשות איזה ברנש בעל שפם
מגוחך וביצה אחת, ובאותה הזדמנות החליט לקצץ קצת מעמו של אביו,
אבל רק בשביל הצחוק.
|
התלבשתי מהר ורצתי אל הדלת בלי לומר מילה, סהרורי. היא רדפה
אחרי ערומה ותפסה את ידי בדיוק כשעמדתי לצאת מחייה. היא התחננה
שאשאר עוד קצת וידבר איתה אבל הכל היה מוזר מדי. הרגשתי בתוך
ענן של גז סמיך שלא נתן לי לראות, לא נתן לי להרגיש, לא נתן לי
לחשוב!
|
הקטור ישב אצל רוסריו כשחוליו סן-אסטבן המכוער הטיח את כוס
הבירה המסריחה שלו בקיר שמאחורי הבעלים, מלווה את רעש הרסיסים
בצעקה שמישהו השתין לו בכוס. רוסריו, בחור לא קטן, החליק משקה
מחוספס לתוך גרונו וניגש לבחון את פניו של סן-אסטבן המכוער
מקרוב.
|
שיט! לא הייתי צריך להסתכל על מספר השורות! עכשיו זה סתם יהרוס
לי הכל ואני כל הזמן אחשוב על זה. די! חייב להפסיק לחשוב על
זה! חייב להפסיק לחשוב על זה שאני חייב להפסיק לחשוב על זה!
חייב להפסיק לחשוב בכלל!
|
סליחה שאני אידיוט
אני אוהב אותך, אותך ועוד שלוש
|
נראה לי שהיא הבינה, מי זה כאן הבוס
שמה על עצמה נוטלה ישר מתוך הכוס
הדלקנו גם נרות וקטורת לאוויר
"אני אוהבת רק אותך מצטערת על הקיר"
|
100 שעות. 100 שעות של שקט. 100 שעות על השעון שלא עברה לי
מחשבה אחת בראש מלבד המחשבה שלא עברה לי שום מחשבה בראש. כלום.
כבר יותר מחצי שנה שאני בבלוק יצירתי, נראה לי שזה התחיל ביום
שהתגייסתי. יכול להיות שבאחד מהמטווחים בטירונות בטעות יריתי
במוזה שלי.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
אישה נעלה נעלה
נעלה נעלה את
הדלת בפני בעלה. |
|
