|
אני בא ממקום רחוק
שיש בו מוות, שאין בו צחוק,
מקום של אלמוות,
מקום של מיתה,
מקום של כוח,
מקום בלי שיטה.
ואני הייתי המאמין הראשון והיחיד שלו, האודיאולוג הראשון.
הייתה לנו כנסייה בשם "אגון", מאכל קדוש (טוסט מוצרלה) ושתייה
קדושה (דיאט פפסי). הייתה לנו אמונה נטו, ללא דת. ללא כל חוקים
וללא שטויות. רק אותה אמונה עיוורת וחסרת מעצורים.
|
סיפור קצר על אהבה, טירוף ואמונה. סיפור קצר על החיים, המוות
והעולם הבא.
|
A big ball of fire
Smoke as your perfume
Your earing must be melting
Hold on to those precious stones
|
מי שחשב שהבדידות קפואה טעה
הבדידות לוהטת מחום גופם של אלפי אנשים, צפופים
|
הדמות המעוותת בצד השני של המראה
לוחמת בי ולא מפסיקה
צועקת, קוראת לעזרה
אבל קולה לא נשמע
|
זמנים ארוכים של עצב
מהזיכרון נמחקים
רגעים קצרים של אושר
נמתחים כדי למלא את הפערים
|
מאלעד לכל השאר, אלעד נורא לא מאושר
|
אל תנסו להגיד את הדברים הנכונים
כי אין כאלה
נמאס לי מהאמת, לא רוצה יותר שקרים
שיבוא כבר השקט...
|
|
|
אם שתיקה שווה
זהב.
ומי שמחטט באף
מחפש זהב.
אז המחטט תר
בעצם אחר שקט
נפשי? או שמא
זהב שווה נזלת?
צעיר מתוסכל
וזהו |
|
