[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אלה קשי
אלה, הגירסה הקטנה, הקופצנית והמאושרת. בימים פוטוגניים יותר
(:

http://www.elakashi.my-site.co.il/

אל היצירות בבמה האהובות על אלה קשיאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי אלה קשיאל היוצרים המעריכים את אלה קשי
"אנו קטנים מאוד, אך מסוגלים לדברים גדולים מאוד..."
(סטיבן הוקינג) ואני? אלה, משתדלת ליישם...

אלה. יוצרת. כותבת שירים וסיפורים. כותבת, עורכת,
מלטשת... ולאט לאט מוציאה קטעים מהמגירה. תודה לכל
מי שמקדיש מזמנו ועוזר...
מתעניינת בתחומי המדע השונים (ולא בדיוני). קוראת
ספרות יפה, מתח ורומנים. צינית בעלת חוש הומור מוזר
במיוחד. חשה הערכה רבה כלפי מוזיקה ומוזיקאים- יש מי
שיאמרו שלעיתים פשוט רבה מדיי. מעדיפה רוק ומתרפקת
על רוק ישראלי ישן, אבל שומעת קצת מכל דבר ובעיקר
אוהבת לגלות כישרונות חדשים. מוצלחת בלתת עצות
לאנשים, אבל כישלון בכל מה שנוגע לחיי האהבה
שלה-עצמה (מיטל אומרת שהיא פשוט עוד לא פגשה את האדם
"הנכון". לה קשה להאמין שקיים כזה). שונאת קיטש
ומשחקי כבוד טיפשיים.
משתוקקת לנגן על גיטרה, אבל בעיקר מזילה עליה ריר.
חייכנית רוב הזמן. איזור הדרום הוא החביב עליה בארץ.
מנהלת יחסי אהבה-שנאה עם העיר פתח תקווה ועם
אוניברסיטת תל אביב. עצמאית (או שואפת להיות כזאת).
מעדיפה קוקטיילים על בירות (נסיון אבוד, מאור) והים
הוא המקום היחידי שיכול להרגיע אותה באמת (חוץ
מהמילים הנכונות). שקולה ואחראית רוב הזמן, עם נטייה
קלה להקשיב למה שהיא מכנה "תחושות בטן". טוב, תראו
בעצמכם..

נגנים/זמרים/מלחינים שמעוניינים בשיתופי פעולה וגם
סתם אנשים שאהבו/התחברו, מוזמנים לכתוב
ל-ee35@walla.co.il ולשתף אותה. בודקת מיילים פעמיים
ביום...
חשוב לה לקבל תגובות. קראתם? אהבתם? סבלתם? לכו על
זה.

כאן כדי לשמוע ולהשמיע.
אלה.
[את כל השאר, כבר תגלו לבד (:]




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
זה מדהים.
אירוני.
ציני.
ומעורר גיחוך

"הראש שלה התפוצץ. דמעות היו בעיניה.
היו לה מיליון סיבות לעשות את זה, ומיליון סיבות שלא לעשות את
זה.
היא בחרה לעשות את זה..."

"היא עצמה עיניים והתמכרה לשקט.
רחש הגלים.
ריח המלח.
רוח איטית נשבה על פניה, כמו ליטוף מתמשך.
היא חייכה, מרגישה קלילות, רוגע, שלווה".

מקסימה. היא מקסימה ממש.
אנחנו נוסעים במכונית שלה. יש לה דווקא מכונית די קטנה, אבל
מסודרת ונקייה... לא כמו אצל רוב האנשים שאני מכירה, שהכיסאות
האחוריים שלהם מלאים בכל מיני ניירות ומסמכים.

את לא מצפה לאף אחד. ברור לך שמדובר בייצור תמהוני. הרי איזה
בנאדם שפוי ייצא מהבית ביום גשום כזה ויגיע אלייך לביקור לא
מתואם מראש?


לרשימת יצירות השירה החדשות
והוא, בפשטות, גורם לי אושר,
והוא, בפשטות, מדבר ביושר,
והוא בפשטות, עושה לי טוב,
והוא, בפשטות, גורם לי לאהוב.

כי ילדים אינם משקרים,
הם מספרים כשהם אבודים,
וילדים יותר מכל אחד בעולם,
יעזרו לך למצוא את דרכך בעולם.

הוא ארז מזוודה ונעלם,
החליט לחפש את מזלו בעולם

האמת שלא איכפת לי מה יאמרו לי
רק מה שתאמר אתה
למרות שזה ידוע מראש

יחסים
לא
להיות אתה- להיות אני,
לא
להרגיש באופן זמני

התבגרתי והפכתי להיות,
בחורה מוזרה שכזאת,
שיושבת עכשיו ותוהה,
איזו ילדה היא הייתה.

לחישה, חיוך, ליטוף, מבט,
תן לי עוד שנייה, עוד רגע אחד,
לא הכל התחיל, לא הכל נגמר,
והכל מסתבך: עתיד-הווה-עבר.

"הורים, הורים,
הם אנשים יצירתיים,
לכל שם יש לרוב משמעות,
גם אם נראה לכם שזה טעות..."

הרהור
יום אחד אתה תרוץ, תרוץ
רחוק, רחוק
עד שתיגע באופק
תרוץ מהר אל המקום בו השמיים והמיים נפגשים

ואם רק תוריד את המסכה,
אדע מי אתה,
ואם אוריד את שלי,
תדע מי אני.

ומבעד לכל אלה
תבצבץ לה שמש חמימה, מלטפת
שחומקת מבין חריצי שחור

במקום שבו עמדנו נותר רק חול וים
והרגש הקסום התפוגג ונעלם
ציורים בחול. כל מה שנשאר ממני, ממך, מאיתנו
ציורים בחול זה מה שנשאר לנו

היא לוקחת אז קופסת צבעים
וצובעת ת'עולם,
ישנם שם ציורים רבים,
והיא צובעת את כולם.

אספר לכם סיפור
על אהבה ולב שבור
על מה נכון ולא נכון
על האמת והדמיון

הם מחליקים כך מתוך פיך,
בקלילות, בלי בעיה,
שקר ועוד שקר, ככה,
נאספים לערימה.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
החיים ממשיכים.
זאת תמיד הייתה הגישה שלי בגדול, וזה מה שתמיד ליווה אותי, ומה
שתמיד האמנתי בו.
תמיד הייתי בנאדם ריאליסטי, ואני עדיין יכולה להצביע על הנקודה
הספציפית שבה התאהבתי.
יש כאלה, שיגידו בציניות- "אם זיהית את זה, אז למה לא עצרת את
זה בזמן?"


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
שם טוב הוא שם כזה שמאפיין את הבנאדם.
יצא לי לחשוב על זה.

היא לא חיפשה בן זוג. רחוק מכך. כל קומץ מערכות היחסים שהיו לה
בעבר לימדו אותה להתרחק מבני המין השני. היא לא סמכה עליהם, על
אף אחד מהם. היא הייתה לבדה וכך רצתה להישאר; היא הביטה סביב
כיוון שידעה שמבטים אינם פוגעים באיש.

"ניר?" שאלה בהיסוס. הדלת נפתחה. זה לא היה ניר.
מאיה הבחינה באותו איש-ארור. עיניה התכהו והכוס התנפצה לרצפה.
"אלוהים אדירים." לחשה, כשהדלת נסגרת מאחוריו, מתפללת שמתן לא
יתעורר. העיניים השחורות הקטיפתיות הביטו בה בעניין והחיוך
השובבי התפרס על פניו אט-אט.

הדלת נסגרת אחריי ברעש לא גדול, אבל אחד כזה שבהחלט מפר את
השקט המופתי ששורר בפנים ובחוץ.
הקור העז שורר גם בחדר המדרגות. אני יורדת בקלילות במדרגות,
פותחת את דלת הכניסה ויוצאת אל אוויר הבוקר.


לרשימת יצירות הצילום החדשות
נוף
אל היצירה

שקיעה וזריחה
אל היצירה

חוף ים
אל היצירה

שקיעה וזריחה
אל היצירה


לרשימת יצירות הציור החדשות
סקיצה
אל היצירה
רישום בעיפרון




אל הארכיון האישי (38 יצירות מאורכבות)
אישרו אותי!
אישרו אותי!
אישרו לי את
היצירה!
מה?
לא?
מה לא?
היצירה
באופסייד?
אימ'שך
באופסייד!

אחד בטריבונה


תרומה לבמה





יוצר מס' 75904. בבמה מאז 13/4/07 2:24

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאלה קשי
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה