[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היצירות בבמה האהובות על עינת אוליבייראל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי עינת אוליבייראל היוצרים המעריכים את עינת אוליבייר
        "ובליל סופה אני חולם עליה.
            יחפה הולכת על החוף.
        קוטפת את השמש, קוטפת את הירח.
        את הפרחים שאי אפשר לקטוף.."
               (מתוך "אופליה הקטנה" ליהונתן גפן)

                                         
אחיי ואחיותיי, החיים הם חרא,  אבל אסור לאבד תקווה
ואבוי למי שמפסיק לחלום.. ואם כבר חיים, אז שיהיה לא
לבד.וזה למדתי מצ'כוב.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
קונספירציה
במחשבה שנייה, איך אפשר להיות בטוח במשהו במבוך האימים הזה,
הרי רוב הזמן אני מסונוורת מלובן הקירות. גם עוצמת אורות
הניאון הלא מפוקחת תרמו לרפיון גלגלי עיניי, שלא תמיד מצליחים
להחזיק אותי פקוחה. נקבוביות השערות שעל בשרי סמורות תמידית
בגלל הקור הנורא אליו לעו


לרשימת יצירות השירה החדשות
ייסורים
30 ילדות בלבוש זית
פלוס אני
אמביציה להישאר
לב סרבני

פוליטית
מבט אחד ארוך ארוך
לירכתיה,
אל מאחורי קלעיה,
מגלה את מבוך ביר השופכין
של כל אומלליה.
תבנית נופה, אנשיה.

אהבה
נספגתי באבנייך נטמעתי בצלמך
דרכך,ראיתי.
ראיתי אותי

אינטרוספקטיבי
החור שבקיר התכול
מכוסה בוילון שחור
ומעטר מדף של ספרים שרציתי לשכוח
להחזיר לספריה

שיר ילדים
כשהשמש בשיאה אני רוצה רק לחלום.
אולי מרוב מה שעוד זורם לי בוורידים
מחוסר מנוח,
מרוב השדים.
אולי כי אחרת יגיע הסוף
אולי כי כבר אין לי קרשים לאסוף.

ריבוע גדול קבוע בקיר מדגים לי את החוץ
שאותו מעוניינת לשכוח.
קר פה בקיבוץ.

יחסים
זה מתרחש לאחר יריית הסיום
אחרי שנשפכו כמה וכמה דליי בירה על השטיח

כעס
וכל מי שיגיד שהכל באחריותי ובידיי הכוח לשנות את המציאות
ושצריך לומר אבד ולא נאבד.
שיקפוץ לי!

ארספואטיקה
לעיתים כואבת
לעיתים שמחה
לרוב פוחדת
הרבה מקיאה.

מקום
התהדרתי היום לכבודם בשלל נוצות מינימלי
לפתות מביניהם את השקרן הנחות ביותר

מינימליסטי
ומה בסך הכל גופי
נאלמתי

נוסטלגיה
היום אני חושדת שהוא הצליח לשקר לי יותר אבל בינינו,מי סופר?
העיקר, שבראש שלי היינו זוג משמיים וככה, כל יום ובעיקר בלילה
,
הוא היה מציל אותי.
מציל אותי משדונים רעים ומדרקונים רשעים

ומנסיכות יפות יותר.

ברגעים
בהם אני זוכרת מהיכן הגעתי
אני יודעת

קצרצר
באוזנך הימנית
נשבעתי

כמיהה
הוא עכשיו ירד לי מהמיטה
אחרי שאמרתי שאני רוצה שיילך
הוא בכה כי אין לי נשמה
בכיתי כי צדק

בדידות
למה שלא תשבור את מיטתה?
מיתרה ממילא קרוע
רק פרוט על הגיטרה
בשבילה

אלגוריה
בשלי נא אותי, לאט
הרתיחי עד קצה גבולך
התיזי אדים וזיעה
חשפי נא אותי
פצועה
כך שיכאב

קינה
אמא, תאמיני לי
קל יותר לצלוח את הכינרת.

ומה אשאיר אחרי לכתי?
כמה שורות
וערגה.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
על המבוגרים, הדהד הפאנץ' של יהודה, אלוהים לא מרחם כלל,
וידעתי שאהיה מבוגרת עוד מעט אך לעת עתה מה אכפת לי עת אני
משווה שדיים עם חברתי רויטל.


לרשימת יצירות הצילום החדשות
תיעודי
אל היצירה

תיעודי
אל היצירה

חיית מחמד
אל היצירה

שקיעה וזריחה
אל היצירה

עצמי
אל היצירה




34. סלוגנך נשלח
לעיון, לשפצור
ולמחזור...

-מתוך "חמישים
משפטים שיפלפלו
את האתר שלך!"


תרומה לבמה





יוצר מס' 70420. בבמה מאז 10/9/06 4:41

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לעינת אוליבייר
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה