|
כמו חתול רחוב, היא נתנה לו פעם חלב ואז הוא חזר וביקש שוב
ושוב, אבל לא במילים - רק ביללות: "בבקשה עוד חלב, עוד חלב..."
אבל היא איננה מבינה אותו.
וככה מבטיו מבקשים ממנה: "רק עוד מבט אחד, מבט אחד..."
אבל היא לא מבינה אותו, ושוב מרכינה ראשה ממבוכה.
|
"סימן שעדיין אכפת לך?"
"לא... שלא יבואו אליי בטענות אחר כך."
"לא יבואו, הם לא ידעו, הם כמוך..."
"כואב לך?"
"לא..." מכבה על עצמה את הסיגריה ושותקת מכאב.
ניתוק בשנית
|
"כן, ראיתי אותך...." גמגמה.
חיכיתי שתמצא איזה דבר היגיון לומר לי.
"אני... אני חשבתי שלא היית פה. איך ראית אותי?" שאלתי וגירדתי
באפי.
"בטעות."
"בטעות?"
"לא התכוונתי לראות. אני מצטערת, זאת לא אשמתי, בבקשה תסלח
לי..."
|
"האמנם? אז תוכל להגיד לי שליח נכבד, היכן הקבלה?!" שאלה
והרגישה את פניה מאדימות טיפין טיפין.
"לא. תשאלי את ליבך, הוא יגיד לך הכל". חייך לה.
האישה עיקמה פרצופה
|
בלעדיך שבוע ? איך הייתי שורדת ? לנסות להפריד צל מהבן-אדם שלו
זה בלתי אפשרי.
לנסות להפריד זנב מסוס זה דווקא יכול להיות אפשרי, אבל זה עלול
לכאוב - מאוד.
עד כמה באמת הייתי תלותית בך?
|
"רצתי אל החווה עם רובה בידי, שלפתי מהמדף בלי להסתכל, והיה זה
דגם בין אחד הטובים! אללי! ולפני שהספקתי לתפוס את העושק הזה,
הוא ירה בי את הקליע הארור ההוא. למזלי, הצלחתי לשרוד כל
כאב... את מאמינה?"
|
בהתחלה היא נראתה כה יפה לאור הירח, העיניים השחורות והעמוקות
שלה שכל אחד נפל לתוכן הצליחו גם ללכוד אותך במלכודת.
המסתורין שנצץ מתוכה באפלה, העיניים, החיוך שהגניבה כשחשבה שלא
הבטת בה...
|
איי, אני זוכרת בגיל 12 כשג'ים הציע לי את הסיגריה הראשונה.
איך יכלתי לסרב לעיני האייל הבולעות האלה? הן נגסו בי באיטיות
ובאגרסיביות, ואפילו לא השאירו פירורים. שאפתי את התשוקה
לראשונה, מכל מה שמשתמע... זה, קלרט חברתי, זה היה היה רגע קטן
של אושר בחיי העשופים.
|
The only real thing I could
Find in his eyes,
Is his own tear...
|
בטח כבר הזקנתי ימים,
ובדרך העלתי כמה קמטים...
התרחשו אינסוף מלחמות,
ונשפכו כ"כ הרבה דמים...
|
אי הידיעה, השקט, האיום, המילים שחודרות...
רק שהמבט המאיים בלתי נראה,
פרצוף שקוף שעומד מולי,
מחדיר לי את הסכין האנטי ראליסטית...
ואני מרגישה את עצמי בתוך מדממת,
מדממת מפחד...
אולי אני חולמת?
|
pain...
I guess it was meant only for one of us
pain...
I cry in vain
|
Tears are falling through my fingers.
"Flowers" are shooting over people...
Pain and blood
Pain and blood...
|
אני עמדתי וניסיתי לא ליפול,
וזאת לא השפעת האלכוהול...
כי הכאב שיכר אותי מכלתחילה,
ואני רק רציתי לבקש מחילה...
ועל מה? על כלום...
הלב שלי עייף, הוא רדום...
|
I can kill you in your dreams,
can raise your fears...
yhe im still your sweet vampire,
i'll drink your blood until youl die
|
לפעמים המחשבות חוזרות לבקר אותו,
אבל רק לפעמים,
והן בוכות על העבר -
במקומי...
|
היא קרה כמו הגשם,
עיניי אדמה
ספוגי דממה...
יפה או לא יפה,
ובבטיחות שונה...
|
But my heart keeps saying me
It's only a transition,
Dependant in your action...
|
And now I know- god was testing me,
How much can I wait for the one?
|
אני לא כועסת...
על שלעסת את ליבי
כמו כריך עסיסי...
ואת השאריות זרקת לפח,
.
|
עד שאדע שסיימתי את מלאכתי,
לא אנוח בשקט על משכבי...
כי כמו שהרג את אהבתי, הרג את גופי...
ורק נשמתי ממשיכה להתקיים,
והלב נחסם ומוכן לנקום...
|
במקום שאשחה באגם
המחשבות האינטימי שלי
מצאתי עצמי טובעת
באוקיינוס מלא זרים
|
מבחוץ הכל שמח,
וחיוך על הפנים...
היום הזה ממשיך כרגיל,
כאילו אתמול לא קרה כלום
|
הוא לא חדל אז מלזמר לי את השירים,
השירים שנכתבו ע"י אלוהים...
השירים שא-ת-ם הפכתם למאוסים...
|
ילדות נשחקת
תמימות זועקת
סטירות בלחי,
ואם זה לא מספיק...
|
ואולי העצבות הרגילה אותי לשיגרה,
ואני כבר רגילה לשירה שקטה...
|
"כל בן-אדם בשלב מסויים בחייו עובר באדמת בוץ,ואחרייו הוא
משאיר עקבות.."
|
מה שווה האדם בלי כסף?זה נמדד לפי הכמות..
מה שווה אדם בלי הכוח להבין?זה נמדד לפי המהות..
|
לפעמים אני כמעט בטוחה שברחתי מבית משוגעים,
אבל בתוכי ממילא הכאב כלוא כבר ממזמן בסורגים..
|
אני פורטת על מיתרי העצב שלי
כלום לא מרגיע
אם זה מתחיל בשם שלך
ונגמר... בדמעות שלי.
|
פרצופים תמימים, פרצופים מושלמים
|
זה תמיד סולמות
מתארכים
דו רה מי
מי האמין
שקשה לטפס, להגיע לגעת
לדעת... אותך.
|
כל בן-אדם בשלב מסויים בחייו זוכה כמעט לנגוע בשמיים, אך לא
בשיא.
כל שאיפה, אך שאיפה שהיא באה מהנפש החושקת בה.
|
תגלית אחת מפתיעה, וכל הרגש לפתע ברח
את לא מבינה שגם לי כואב, אולי כמעט כמו לך
את לא כמו פעם, פתאום הכל שונה
מבחוץ את צוחקת, מבפנים הלב מענה
|
הם יכולים להסתכל עלייך שעות, אבל בעצם אפילו במיצמוץ, לא
יתאמצו להביט בך...
הם יכולים לשמוע אותך יום שלם, אבל בעצם אפילו במאמץ הם לא
יקשיבו לך...
|
אני אהיה אני אנוכי, אותו 'מוצר' רק בעטיפה שונה ומחודשת...
אהיה הכי נמכרת, הכי משגשגת... הכי מוצלחת...
|
Like a flower waiting to bloom
Like a lightbulb in a dark room
|
אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
|
|
better late
than pregnant |
|
