|
פשוט תקראו!
צעדים כבדים מכים על רצפת השיש המבריקה קול הרקיעות מהדהד
בחדר...
אלי התחבא מתחת לשולחן ממלמל בלחש.
|
הוא מסתובב לו בעיר
כולו בחיוכים ושמחה
כולם אוהבים אותו
ונראה שהוא אוהב את כולם
|
אני יושב פה
בחדר המואר הזה
|
אני רואה את הכל בראש שלי...
|
מסתכל עליך ורואה רק חושך
איפה האור? איפה הfuckin אור?
אולי האור נמצא באהבה
|
ושוב אותו הצפצוף החד ויחיד
שמהדהד בשקט הרחוב החשוך
עשרים ושבעה צעדים
|
אמרת שאת לא משחקת משחקים...
והאמנתי
אבל שיחקת... והפסדתי
|
הבוקר קמתי עם שערה שלך על הלשון שלי
לא יודע איך היא הגיעה לשם
|
פעם חלמתי שאני מוצא את האחת
|
לפעמים אני מרגיש כמו כתם קפה בחדר מדרגות
כולם רואים אותי ומידיי פעם איזה משהו מנסה להיפתר ממני
או כמו איזה גו'ק בפח הזבל
שאולי איזה מישהו שחברה שלו עזבה אותו ידרוך עלי מעצבים
|
לבי הבודד
לבי האובד
קורא הוא אליך
לחום שבין ידיך
ללשון בין שנייך
לאצבעות בין שערותיך
|
בעיניך היפות....
הסתכלת לי לתוך הנשמה
|
ניצנים של שמש
טיפות של גשם
צמרמורות של קור
|
בניחוחה החודר
במבטה האוהב
|
כשהייתי עטוף
בחום גופך
לא ידעתי את משמעות הקור
|
לפנייך לא ידעתי את משמעות האמיתית של כאב
אחריך.....
|
|
|
על שלושה דברים
עומד העולם
גרפומן הבמה
מנסה להתחכם אבל
לא מצליח |
|
