|
eshed
 
אשד זה שם.
אשד זה גוף.
אשד זה נשמה.
אשד זה אני.
ואני רציתי להגיד לו, אבל לא יכלתי להוציא את המילים מהפה...
שאבוד, כבר ממזמן.
|
אני: שלום בוקר טוב, דרכונים וכרטיסים בבקשה... לאן טסים?
נוסע: איזה בוקר ואיזה טוב... נו מה אתה צריך??? לאן טסים?
לדיוטי פרי מה אתה חושב?!
|
כולם התחילו לדבר. הגיל הממוצע היה 28, לכולם היה תואר ראשון,
חלקם כבר תואר שני, ניסיון מפה ועד הודעה חדשה. מה אני לעזאזל
מחפש פה?! בחור בן 22 שעכשיו סיים צבא. טוב, כנראה שהיום הזה
יהיה קצר משתכננתי.
|
הביטי,
הביטי וראי,
ואז תאמיני.
עצמי עינייך,
|
"שלום, שמי אשד, אני משתחרר עוד חודש, ובאמת שהדיון הזה עולה
לי על העצבים, מישהו בעניין לאכול יפני בעזריאלי?" שאלתי
|
למרות הכל,
אחרי הכל, ולפני הסוף...
|
אז מה זה HSL? ואת מי זה לעזאזל מעניין מי זה מייקל
קרפטווקר?!
אז נתחיל מההתחלה, שהיא המקום הנכון להתחיל בו לפי דעתי.
HSL זו חברה שמייצרת כלי רכב.
פשוט?
לא ממש...
|
התחלנו לפחד,
לחשוב שאולי, רק אולי,
אנחנו טועים, ותאמינו לי,
זה מפחיד מאוד לחשוב ככה...
|
ראיתי אותה מבעד לדמעה
כמו שביל צהוב ישן ביער עד נושן
מובילה אותי אל ההתחלה מחזירה אותי לאותה נקודה
אני רוצה את החיים בחזרה
|
לא מעוניין במוות של גיבור
לא מחפש להיזכר אלא לזכור
|
במדינה של מלחמה,
במקום של אכזבה,
עומד אתה בוכה דמעה גדולה גדולה.
|
מביט לך בעיניים.
את רוצה להגיד משהו
לא יודע מה...
|
מביט בים, הוא גדול ורחב
אין בו כלום מבחוץ, עולם שלם שם בפנים.
כמוך הים, כמונו.
|
התעוררתי לקראת הצהריים,
השמש זרחה, השקט שלט
והציפורים בכו
את ישנת, בצד שלך, בשקט
|
הנה באה השמש
הנה באה השמש
ואני אומר,
|
חשבתי שאפשר אחרת
ניסיתי, באמת שרציתי
לאהוב.
|
הזיכרונות חוזרים כל לילה,
מפרסמים לך כמה שאני כואב,
זה רק הרגש שחטף מכה,
אני מבטיח לך,
הכל עובר,
|
אנשים מתאבדים בתל אביב,
אנשים מתאבדים בגלל תל אביב,
הם מתאהבים בה, לא יכולים בלעדיה, ואז,
ברגע שהם צריכים אותה, קצת חום וליטוף,
היא לא שם, היא נעלמת בן נהגי המוניות,
ללכלוך הבלתי נפסק,
|
אחרי שנתיים, לבד
נפגשנו לקפה
ועוגה.
|
כשאתה אוהב,
אתה יכול הכל.
כשאתה אוהב,
|
זה שיר לאחת שאהבתי
זה שיר לאחת שאוהב
זה שיר שלא יראה אור
|
אמרת שבסוף יהיה טוב,
אמרת שאת מתגעגעת,
לא התקשרת יותר...
|
חבל שנכנסתי מאוהב לבד בעמוד,
הטרגדיה שלי הייתה גם שלך
|
חוזר לדירה הריקה,
עם תקווה בלב,
שאת האהבה, אני אמצא
בשבוע הבא
|
לא מאמין באהבה
בטח שלאבמבט ראשון
את היית, קצת שונה...
|
חוקים,
זיכרון רחוק לבני אדם
שצריכים להיזכר,
איך זה להיות בני אדם
|
הדמעות שלך מחלחלות למדבר האנושי שלי,
רוצה לנגב לך, לחבק, אבל לא יכול,
תחלמי עליי בלילה, שאני נעלם לעולם,
קחי אקדח, אני אתן לך את הכדור, נרגיש יותר טוב
|
We can be richer than industry as long as we know that there
are things that we don't really need
|
And if a
dubble-decker bus
crashes into us
|
מי את?
אהבתי הנכונה...
תיצרי עימי קשר
אני הפסקתי לחפש.
|
כשהייתי ילד האמנתי שאת הסוף קובע אלוהים, היום מתברר שלראש
הממשלה שלי יש יכולת כזאת.
על מצפונו אם אני לא ממש אהיה בעוד מספר ימים כשאתפוצץ בפיגוע
נקם על רצח (כן,רצח, לא פחות) יאסין, בעצם על אף אחד מממשלת
הבובות הפאשיסטית הזאת...
|
הכתומים עיכבו את כולם,
ילדים,
מבוגרים עובדים,
נשים בהריון...
אפילו... חולים!
|
במדינה קטנה נאבדה הזהות.
במדינה קטנה מחפשים תחליף:
תרבות החוצה, אמריקניזציה- הייר ווי קאם!
|
היה קר... מקפיא יותר נכון, על הרציף בנמל, בלילה של בין שבת
לראשון
|
כשאתה משתוקק למשהו.
כשהוא מגיע,
אתה מאושר.
|
מי אוהב???
מי באמת, אבל באמת אוהב?!
|
יכול להיות שהכל הצגה?
שהכל מזוייף, וכלום לא אמיתי?
|
אולי תביני, סוף סוף, שאני בשבילך כמו אוויר לנשימה.
בלעדי, הדמעות ימשיכו לזלוג.
|
ניצחתם.
באמת שניסיתי, אבל... אני חלש
הפסדתי.
מדינה...
|
עלינו לאכול שלוש פעמים ביום, גם אם איננו רעבים.
לעשות אהבה גם כשאיננו רוצים.
|
"אלו החיים אחי, חירות וחופש, לא צריך יותר מזה".
|
"סתם שני פלצניים תל-אביביים, מתוסבכים כי יש להם הכול"
|
|
|
אם מריצים את
"הגיע זמן לשון"
אחורה, אפשר
לשמוע "הכנעו
למרותו של
אבשלום קור"
-צופה מודאג |
|
