לפתע פתאום הכל צף שבעים שנים לאחור אל שבר הבראשית של הדברים.
הגלבוע אותו גלבוע - הדור, עצום ודחוס. אז, כמו עכשיו, דוחק את
השמש תחתיו בסוף היום, וקרני האור עוד חודרות דרך מדרונותיו
ופיתוליו והעצים שמעליי, הם נסורת השקיעה. גם אז שברי אור וצל
יצרו עבורי את ת
|
