|
אי שם במקום די מרוחק שכן לו כפר קטן על גבעה רמה, אשר היה
משקיף אל עבר עולם קסום. שביל היה יורד והיה הולך אל טרסות
שבהם היו מגדלים פירות וירקות שונים. אם אפשר היה לתאר את
האווירה במילה אחת היינו קוראים לה אושר.
|
היה היה אחו שמלא היה בפרחים שריחם נישא למרחוק. לא פרחים
רגילים היו, כי הצוף שבהם היה ניגר ונוגע-לא נוגע בתינוקות,
אשר היו שוכבים למרגלותם, יפי תואר וחיוכם שובה לב. ובמרכז
האחו היה שוכב לו תינוק היפה מכולם.
|
עכשיו שאיננו יחד, אוכל לספר לך סיפור שחוויתי. הייתי בטיול
בירושלים לפני כחודשיים ואיכשהו התפתחה שיחה עם איזה ערבי זקן.
ישבנו, וסיפרתי לו על חיי.
|
|
|
מתוך ענב של
זעם
מתוך שביב
תקווה
כל יום אני
מתחברת לרשת
רק בשביל הבמה
טושטוש מתחנפת
(וגם עושה את זה
לא רע בכלל!) |
|
