|
אחרי שסלחת
ואני לא יודע
אעמיק לתוכך
ריגשותי מבקע
|
אמרת שלדעת אותך
זו תחושה של חלום
ואני כעיוור הנופל בפח
מבקש את האור את החום
|
עם ערב את חוזרת
כל עוד בך נשמה
לחייך כה חיוורת
נושאת כאבך בדממה
|
לך פרח קטן
שפורח בגן
להניח בשחור שיערך
|
לו ניתן והיית כאן
לרגע אחד
לו ניתן והיית כאן
לא הייתי לבד
|
לו יכולתי לקטוף פרותייך
נשמתך לחקור בקפידה
אז הייתי נודד שוב אלייך
הן גופך הוא ארצי היחידה
|
ההבדל בינך לבין עצמך
הוא שום דבר שאת הינך
כמו רגב עם זריחת השמש
את מתאדה כמו ליל אמש
|
על כל מה שהיה
כשהיינו יחדיו
איך היין זרם
והקצב גבר
היקום נעלם
כך נולדה אהבה
|
|
|
באמת תודה לך,
חווה. היית
חייבת לאכול
מהעץ ההוא,
נכון?
את יודעת כמה
כאב ראש היה
נחסך מאיתנו
אילולא העונש
הקולקטיבי הזה? |
|
