|
9/2001:
היא נולדה בשנת 1985
היא סתם אחת.
אם הייתם מסתכלים לכוונה יכול להיות שלא הייתם
מבחינים בה בכלל, ואם כן הייתם מבחיניםבה-הייתם מיד
שוכחים שבכלל ראיתם אותה.
היא מהאנשים הרגילים, שהצורה שבה הם התעוררו בבוקר,
משפיעה להם על המצב רוח של כל היום.
אם מישהו יעיר אותה בנשיקה, זה יהיה יום מתוק
בשבילה.
אם היא תתעורר ממנגינה אופטימית-יהיה לה יום יפה.
כשהיא מתעוררת משעון מעורר-יש לה יום זיפט, שחור,
שנראה כמו יריקה מאוד סמיכה של איזה ערס כבד.
אתם יודעים מה הבעיה?
אין מי שיעיר אותה בנשיקה
ואף אחד לא יתאמץ בשבילה וידליק לה את המערכת
בבוקר.
יש רק את השעון המעורר שמשמש לה כחבר מאוד מעצבן.
לפי דעתה, שני הדברים העקריים שהורסים את העולם הם
תאווה לכסף ושנאה, והם קיימים הרבה.
היא הולכת בצעדים נואשים, מנסה לשנות את העולם ואת
עצמה ומחפשת אנשים שיעזרו לה במטרה היחידה הזאת.
זאת היא.
והיא לא תמיד אוהבת שהיא כזאת.
---------------------------------------------------------------------------
היום:
היא לא סתם אחת
אף אחד הוא לא סתם
היא מהאנשים הרגילים.
היא מהאנשים הרגילים, שבסופו של דבר נכנעו לכמה
קלישאות.
היא מהאנשים הרגילים, אבל היא בכל זאת לא כל כך
רגילה.
ויש מי שיעיר אותה בנשיקה, ויש מי שידליק את המערכת
בבוקר עם שיר אופטימי ויעשה הרבה יותר בשבילה.
אבל היא מעדיפה את השעון המעורר:)
והיא הולכת בצעדים איטיים ובגב זקוף, מתיימרת לשנות
את העולם ואת עצמה.
זאת היא.
והיא לפעמים אוהבת שהיא כזאת.
הגעתי הביתה והסתובבתי ללא מנוחה וברגע מהיר חטפתי את המפתחות
של האוטו ונסעתי לפאב הקרוב.
|
באותו הלילה, כשהיא הייתה כל כך שמחה היו כל כך הרבה כוכבים.
|
בחיים שלי עשיתי המון טעויות.
הרגשתי שאני חייבת לחזור בזמן בכדי לתקן כל טעות שעשיתי.
|
הם הרעיבו אותם, טבחו בהם, שרפו אותם, וקילחו אותם במקלחות
מוות.
|
"אני לא פוחד מהחושך, לא מרפאים, לא פוחד ממוות - אבל ילדה,
פוחד אני עכשיו עד מאוד."
|
שלום, קוראים לי רוני, אני בן 10, חי בעולם אקלימפטוס ה-ראשון
בשנת 20,000.
|
יש לי חברה, קוראים לה תקווה.
|
ראש השנה הערב
וזה מה שהייתי רוצה בשבילך
|
לכן מאוד מומלץ
להשקיע מאמץ
|
כבר מאוחר
והשמש נעלמת לתוך הים
|
אלוהים שם למעלה מפחד, תמיד מפחד.
רק אתה נשאר אמיץ.
|
אם אני הייתי פוגשת אותי
הייתי מתחרפנת.
|
אני ואתה באותו המקום
אך לא ביחד
|
אם לכל הרוג דמעה
לא נפסיק לבכות
|
הוא יהיה טוב יותר.
הדבר שאהבתי מכל, היו החלומות
וכשהתעוררתי, הייתה אכזבה
אכזבה שכבר לא הרגשתי
כשהגיע המישהו הבא.
כי המישהו הבא מת עם חיוך
|
כשאני מסתכלת עלייך
אני יודעת שזאת שלמות
|
החייאתי אותך
והרגתי אותך לאט לאט
|
את השם שלו לחש
אבל אותו שכחתי לזכור
|
כי כנפיו סדוקות,
כי יושב הוא ללא רוח חיים
בתוך שלולית של דם.
|
המוני אנשים מסביבי ברחוב,
הולכת לבד ושונאת את כולם,
שונאת בני אדם,
כי אנשים הם רעים מטבעם.
|
פתח השטן בכתב אישום נגד אלוהים
כי קיבל מהקדוש ברוך-הוא בעיטה בביצים
|
קולות מלחמה ורצח בעיניים
ריח אבק שריפה
טעם של מוות
|
אם תראו דמעה מבריקה
שזולגת על לחי קטנה
|
שנינו בתוך חדר, חדר ללא דלתות, ללא חלונות-חדר גבוה, ריק,
לבן.
כל פעם שצעקנו אחד על השני היה הד מרוב הריקנות שבחדר.
|
חמש דקות שלמות שמעתי שמות של אנשים שמתו
|
אמא, למה כולם מדברים על "להחליף מסכות" ? פורים מתקרב ?
|
בפינה ליד כיכר המוות עומד לו עץ
|
מועדת ימינה למראה היופי, למראה השלמות שלא קיימת
|
אל הארכיון האישי (7 יצירות מאורכבות)
|
|
"ואז ירקנו את
המוחטא האחרונה
והיללנו את
האלוהים"
שמואל
איציקוביץ'
בספרו, "נקמתם
של יורקי
המוחטות". |
|
