|
באביב 1987 היא ייצאה אל אוויר העולם.
ילדה ככל הילדות, בברית המועצות.
ב-1996 עלתה אל ארץ אבותייה,
וכאן גדלה וצמחה, עד שהגיעה
אל בגרותה, או שבעצם, לא!
כי עדיין יש עוד הרבה מה לראות
ועדיין יש עוד הרבה מה ללמוד
כי הדרך הלאה, עוד מתמשכת
ואני רק בשביל התחלתי לצעוד!
היא רצה ברחובות החשוכים של העיר, עד שלפתע הגיעה למבוא סתום.
אוגין נעמדה מתנשפת. צעדים, היא שמעה צעדים מתקרבים. "זהו, היא
חשבה לעצמה! הגעתי למבוא סתום! כל חיי הפכו למבוא סתום!"
|
אל הדרור
אני רוצה להיות ציפור
לעוף על כנפיי הרוח
את כל צרותיי לשכוח
ולמצוא את דרכי אל הדרור
|
כי כאלה הם תמיד
האנשים האבודים
בורחים מעצמם
בורחים מהחיים!
|
גם מבור חשוך מתהום עמוקה
אור יאיר את דרכינו בחשיכה
גם ברגע קשה וחסר תקווה
אסת'ל איתנו תימצא
|
אני אף פעם לא לבד
כי בדידותי תמיד איתי
|
ובאמצע המהומה
יושבת לה ילדה קטנה
ילדה תמה - בשמלה אדומה
|
קטוף לך זר פרחים מגינתי-
אך עזוב במנוחה את נשמתי
|
נחמד לשמוע את הרוח
שרה בין הרים,
ואת קולו של אוח
|
היה היה פעם מישהו
קראו לו סמאורל
יצור כארז היה הבחור
|
גימלי: צריך לחסל את כל האורקים הארורים האלה!
גנדאלף: הריי ארו אמר בעצמו...
לגולס: גם לאורקים יש ילדים!
|
|
|
דרוש סלוגן:
מצחיק, שנון,
חמוד. באורך של
כ-20 מילים.
לרציניים בלבד! |
|
