|
,מת\ה על הצבע האדום בשבילי הוא עוצמה, מת\ה על
עוצמה אין דבר שאני מעריך\ה יותר באנשים זה את
העוצמה הנמצאת בהם ואיך שהם לומדים להתשמש בה לטוב
או לרע., לא תמניי\ה, אבל שחומ\ה....,בעל\ת דעות על
העולם, כמו כולם,לא מפסיק\ה לחייך כשאני מתבונן\ת
בגלים,בורח\ת מהצרות שלי, לא חי\יה במציאות, אבל
מציץ\ה מידי פעם כדי לקבל קצת התרשמות. כמעט מכיר\ה
את כול סוגי אופנועי השטח שקימים בעולם מכול סוגי
הנפחים,בכול וויכוח אני האחרון\ה שתצעק, בונה סביבי
חומות, מכתיב\ה לעצמי עוד חוקים שרק בראשי מסתדרים.
בעיקר עושה כיף....
מנגינות חיים ששינו זוויות, ששינו מצבים, שגמרו לנו להתנשק.
הנה עוד מישהי נזכרה, כי את השיר הזה הוא הקדיש לה, והמילים
שלו כאלה... כאלה... בדיוק מה שקרה להם. ואיפה הם עכשיו
|
עוד ק"מ, ועוד אחד, הם נופלים, לא, הם לא, הם חזקים, יותר ממה
שנדמה לעצמם, יותר ממה שנדמה לאלוהים...
|
כעבור שבועיים היא ארזה חפצים ונסעה. נסעה לאן שיקח אותה הלב,
לאן שאופק יגיע, לאן שיפה יותר, לאן ששקט יותר ואולי מרתק
יותר, מקום שהיא תרגיש מבלי לפחד להפסיק.
|
עיניה היו ריקות, ואני חשבתי על לילה נחמד להעביר בתוכה, סתם
אני והיא מתחת לכוכבים, שידלקו ויאירו לשנינו את הלילה.
|
כולה 3 בירות ואין לה שליטה, 3 בירות ותוך דקה היא אצלו במיטה,
לך תספר להם שזה לקח לך כמעט שנה, לך תספר להם שאני אהבתך
היחידה.
|
"אני רוצה לזכור ממך רק את הרע...". אחח... כואב, איזה מילים
יש לו.
"אם זה מה שיעזור לך להתגבר עליי..."
והדמעות צפות בעיניי. זהו, הן יוצאות, איך שהוא תמיד גורם לי
לבכות, המילים והמבט שמתלווה אליהן הורס אותי.
|
לפעמים אפילו רצית שזה ישאר, לא מצאת סיבה לאהבה
מצאת באהבה סוג של תירוץ בשביל מגע
|
אך למענך לא אמחה עוד דמעה
ולמענך אתן את נשימתי האחרונה
|
כדורים ששרקו לידך
עוד חצי מטר והיו לוקחים את עתידך
|
וככה עוד לילה עבר, זה היה נראה לי שבינינו שום דבר לא נשאר,
אבל אצלך הכל נשאר ואפילו צף, קלעת למעני צמות של רגשות, שרת
לי אהבה, ניגנת לי עתיד, כל מנגינה שארצה כל תו היה למעני
ולמען חיוכי, למען סוג של אהבה שאעניק לך
|
|
|
טרבלינקה,
לאבותינו ולנו
פעיל כך ממשיך
להתבלבל |
|
