|
אני מזהיר אותך, שמעון! אני יודע שאתה מכיר אותי בתור אחד חננה
כזה, שלא יודע לפתוח את הפה, אבל כשמדובר במשפחה שלי, אני הופך
לדרקון!
|
כל העולם - פורענות וחורבן,
כל העולם מתגלגל לו - לאן?
|
צעיר אלמוני עמד ברחוב
בבוקר אביב:
סכין בגבו,
בדידות בלבו,
סיגריה בפיו
|
זה קשה לנחם אנשים חזקים,
שגם הם לפעמים נשברים ובוכים
|
אבין שעלייך לעשות
את כל הטעויות שלך - לבד
(ולא את הטעויות שלי)
ושעלייך להמציא את הגלגל
|
ואיש לא שמע, ואיש לא ראה
איך הילד גדל ונהיה ילד רע
|
זו רק חולשה זמנית,
בבוקר זה יחלוף...
|
תנו כבוד אחרון להולכים.
לוו אותם במבטכם.
|
ואין מנוס, ואין פתרון
ואין תירוץ, ואין מקום -
האבדון עובר במשפחה
|
כולם היו באוטובוס הזה-
אישה זקנה, משורר על טריפ,
איש עסקים שהשאיר את האוטו במוסך-
|
ושוב ירד הלילה האפל,
נדם הילד, הגוזל הרך...
|
רק אותך מול עיניי רואה כל הזמן
את מושכת כמו מוות, כל-כך יפה
ואם תהיי אדישה, רק תדעי שאני
אמות ממנת היתר של אהבה
|
בעולם, שכולו גרדום-
קצת חום
|
אני הולכת ברחוב ובוכה,
ושפתיי מחייכות
|
תהיה לי אח,
תהיה לי מלאך -
למה הכל חייב להיות מסובך?
|
..."ואם אין לי התקפי דיכאון אובדני - אז ישר לשלוח אותי
לפסיכיאטר?"
|
|
|
מה שלא הורג
אותך- חבל.
זוזו לסטרי
בבקורת בונה |
|
