[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








דווין קורבי
מדבר


אל היצירות בבמה האהובות על דווין קורביאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי דווין קורביאל היוצרים המעריכים את דווין קורבי
הרבה אנשים חולים
בהרבה דברים משונים
ואני,
סתם עוד חולת נפש.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
פנטזיה
"תסתמי את הפה שלך, כלבה מטומטמת!"
והיא החלה לנבוח עליי בעיניים מטורפות.

יומן
אני ואורי הולכים ביחד ברחוב החשוך, מסביב קולות של אנשים,
קולות של צחוק, קולות של צעקות, קולות של אלכוהול. אתה נשען
עליי. בעצם לא לגמרי, אני מרגישה את השרירים שלך מנסים להחזיק
אותך לבד, ואני גם מרגישה אותם נאנחים מייאוש מידי פעם.

סוריאליזם
היא שכבה שם ולא חשבה על מה שעשתה באותו יום. היא לא חשבה על
החברים שלה, על המכתב שכתבה או על ההוא שעצבן אותה בצורה כל-כך
מעצבנת שראויה למחשבה ארוכת טווח.
היא חשבה, זמן רב, על פיל.

היפרדות
למחרת, נפגשנו בפינת הרגליים היחפות שלנו. שוב אמרו הרגליים
המסנוורות שלי שלום לורידים הבולטים בשלך. ישבת, הקפצת אתה רגל
ואמרת שאתה צריך לספר לי משהו. חזרת על זה פעמיים, בפעם השניה
היית דרמטי כדי שאבין שאתה לא צוחק.


לרשימת יצירות השירה החדשות
אנחנו כולנו בסך הכל חבורת טיפשים המהלכת בשבילי הזהות העצמית
הפגומה.

וידוי
לספר לך את מעמקיי
היה כדקירת סכין באצבעות רגליי
למחרת כל נשימה שלך
הייתה כסימן מזויף
שמשהו לא בסדר

זכרונות
רמזת שאכן, יש המון דברים שאת לא יודעת
וכחכחת בגרונך כשלא הסכמת.
ובתוך שברי השמש השוקעת
אולי קצת הבנת שלא ידעת.

עצב
אני מתנדנדת
על הנדנדה השחורה שלך
ושלשלאות הברזל חותכות בי.

וידוי
אני דוקרת אותך
ואת עצובה-צוחקת.
ואת תמיד עצובה.
ותמיד צוחקת.

מצב
אין לי לילה נוסף לתת לך.
אין לי מקום לרשום את שמך ולקבוע פגישה.
או תור.

עצב
לומדים באמת רק כשמסתכלים לתוך העיניים
ולא כשמקשיבים לשתיקה מונוטונית
ומטיפה

שכול
ורק אתה יושב בחיוך
כשגופך מתרוקן

כעס
בתוך הסבך הכחול
מצאת אותי

כמיהה
כשתחזור, אחכה לך בעיניים עצומות
כשתחזור, אוהב אותך כמו אלף קוקיות
כשתחזור, אקבלך באצבעות פקוחות
כשתחזור, אכין לך מיטה

אהבה
מפסידה אותך
ולא רק אותך
מפסידה את כל מה
את כל מה

תחושתי
העיניים שלך מסתכלות עליי
בצורה חסרת חשיבות
אבל העיניים שלי תופסות במבטך
חשיבות עצמית מעורערת.

טבע
וצלילי ערביים נועמים את רגעינו

במבט למעלה אל הירח החיוור

ורוח קלילה נושבת מסביבנו

ולאט הירח נהיה אחר...


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
הרהור
אולי אתה לא יודע במי לבחור ואתה מהלך בשבילים של שתינו ללא
הפסק וללא החלטות.

אולי בעצם אני מדמיינת הכל.

אוטוביוגרפי
לפעמים אני מסתכלת על הגן היפה שלנו. עם הפרחים הכחולים
שהשארנו שם יחד.
אני תוהה לפעמים מה היה קורה אילולא השארנו שם את הפרחים שפעם,
כל כך אהבת להסתכל עליהם קמלים על החול החם.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
צליל צליל

יד יד

שקט שקט

עיניים

אלך לישון בזרועותיכם
בזרועותיך...
ולא אקום.

וידך הפרושה שוכבת על גבה על השולחן האפור ואני מעבירה
אצבעותיי על כל קווי אישיותך שעל ידך הנעורה.

תפוס את ידי והובל אותי אל הגן
שם עלים מתייבשים בסלסול חום
ופרחים נובלים אט אט
ואפשר לחפון בידך עשרות שבלולים עדינים.

כמה שפחדתי אז כשעמדתי עם פניי אל היצורים המרחפים מבעד לחלון.
ראיתי את השתקפותך מדדה אל תוך החושך הסוגר באדישות מוחלטת.
כאילו אתה צועד אל הסלון של סבתי, שם היא מחכה לשנינו.

סדינים לבנים של נקיון,
ריח של כלום.




אני לא יודע
לגבי הנוצרים,
אבל היהודים
האלה הם
משהו-משהו





יוחנן פאולוס


תרומה לבמה





יוצר מס' 70551. בבמה מאז 25/7/06 14:54

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לדווין קורבי
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה