[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








"דרך המגורשים" מאת: ווליד מאהר
המלצות מערכת
גג דק:  http://stage.co.il/Stories/565417
כלותיו של אבי:http://stage.co.il/Stories/607602.
בית-האבנים:http://stage.co.il/Stories/609866
שמלתך
הפרחונית:http://stage.co.il/Stories/537250328


מפתחות  בית אבי
     
אבי נשא  מפתחות ליבו
בימים המחלידים
ארבעים שנה

צוהר
צער
השנים
צרר צרורות

מסר ירושה
קדושה

ימים טרם
מותו הניח בידיי את סוגר ביתו

שם אמר
הבית;
אלה צרורות;
הבית עשוי מאבנים
בגוונים עזים

הפחונים כאן בקיץ של לבנון
מכבידים לנשום בחום

חיינו כאן זמניים
אם גם אתה לא תחזור
מסור לבנך את הצרור
יעזור לפתוח דלתות
עם המפתחות

זכור
לא צריך לפרוץ
יש כאן אחדים
לפרוזדורים לחלונות
לחדרים
ולחלומות

מאת: ווליד מאהר
תרגום:אדם קדם
http://stage.co.il/Authors/22066




לרשימת יצירות השירה החדשות
אין בכסות הגוף אלה הפניית עורף
חסות מחורף הגולים כאן אין מסתגלים
גם אם מתכרבלים

אני אמות ילדתי
אם היית מתה בדם כמותם
שם

נומי ילדתי,
נע נד מכחול חיי מצייר תמונות
צובע בחולות וטובע טבול בכל

ראיתיני גם בעת היותי נושר
היו שאספוני לפירות
ועשוני שמנים
היו כובשים
בשרי פרי
עד לשד חרצנים
ונותר אנוכי עץ הזית
והבית

בדין עמי ונפשי וזכר אבי ואמי
אני מודה ומתוודה בזו חרפתי
שרחקתי
הנחתי בלבי אבן עם קיר
בזה הבית שבניתי הרחקתי
עד מאוד לזו העיר
וצערי הולם בי נעור ומעיר

תרגום
שהשמיים בל יתגלו
על חלומם
שכן גם מכאן
בשעה ובחוץ קר
אפשרי ולא מיד אדם
ימצאו פליטים
על כורחם
נמלטים לעבר
חשכת
כוכבים קודרים
מה תועיל כאן רוחם
של כל הסיפורים
אם זה הפח יקרוס

מחאה
אז חשבנו
שיעשו
בום על קולי
אבל הם הפציצו
גם את העצים

יחסים
גם אבן קטנה עת יוליך
האדם הלוך ושוב נטועה
הייתה בצוקי הזמנים
ואנחנו המחרוזות
זכרונות ביד האלוהים
ואני זכרונותיי בדברי אבי

רציתי צמיד לבתי, שתענוד
תעמוד על טיב המתכות הנצמדות
לידיים שאינן מרפות, כמו אזיקים
שאסירים זוכרים.

אבל לאחותי הבכירה
היה ברור לה מיועדות
תענוד אותם זיכרונות
בימים וגם בלילות.

שראה אבי כיצד הזמן הודף בחלומו
והכאב אינו חולף
וחיו באים בימים
ומסתכמים
מלבינים בשיבה
ובתוגה
ועזובה
ומסתמנים מבלי שיבה

אחותי בכתה בזרועותיה השותקות של אמי
שנה תמימה שלא הניח אבי בידיה אהבתה

אהבה
שאמר נפשנו רכה
בהולכה במדבר
ודעתנו שמא תהיי תועה
ומוטעה
בפיתולי הררי חולות
הקוברים חלומות.

דיאלוג
זה יתרחש מעיקשות מרה, בהתקשות ,
זה יעלה ויקרה, באחת, בהתרחשות פתאומית,
זה ישטוף בלי היסוס
בחדרים, בעורקים בנימי הדרכים והלב יהיה דואב

כמיהה
חיינו כאן זמניים
אם גם אתה לא תחזור
מסור לבנך
את הצרור
יעזור לפתוח
דלתות
עם המפתחות

כמיהה
והיו הפרחים בוכים
זולגים מדממים דם יונים
על כורחם פורחים לאדומים

קראוני רגלי הרוח סוליות ללכת סחור
לשחוק חלומי לפרוטות, לדמוע בין יום הקיום
ולשאול מי אני כאן
ומחר אם מרוחי
עוד דבר ינהר

והיכן החירות?
איה השאול?




לכבוד כבודו
בן-לאדן ה-7 :
אנחנו נאלצים
לסרב לבקשתך
התמימה אך עם
זאת החפוזה
לבנות מגרש טניס
בחלקה X
מאחר והחלקה
בשימוש בידי
מרכז הסחר
העולמי

עיריית התפוח
הגדול


תרומה לבמה





יוצר מס' 66885. בבמה מאז 28/4/06 17:43

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לדרך המגורשים
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה