|
 
שמוץ? סיפור מצוץ או סתם אילוץ.. מה שבטוח שהתירוץ
של הקיבוץ יעלה על שרטון וכבר לא יהיה נחוץ
חזר גיל בוכה הביתה עם הדוקים ביד, חשב מה עשה, למה רוני כבר
לא רוצה אותו ליד, ואז הוא הבין שעל אהבה לא מוותרים, גם לא
בשביל משחק דוקים, אם יש לך אהבה, שמור עליה בכל הכח, כי רק אז
יהיו לך חיים עם ניחוח.
|
הבטתי בפניה
האף הנוזל רק רחרח,
היא הריחה, נשפה ונשמה
|
ס- ללקק את האצבעות
צ- למה ללקק אם אפשר לקחת עוד אחד?!
|
מה את אומרת
על נפש ריקה
מה את אומרת
על כמיהה למגע
|
זוג עגילים על שידה ישנה
ריח בושם נידף באויר
שלישית שיערות ש"הלכו" לאיבוד
יוצאות לטייול על משב רוח זעיר
|
שמעתי שטוב לך, את רואה עולם
אני עדיין חושב עלייך, את יודעת..
לובש מדים ומתקרר מהחום
מתראה עם זרות ומעלה זכרונות.
|
את כמו השלכת
את כמו הפריחה
את כמו רוח קיץ קרירה
|
בואי אלי, רק עוד פעם אחת
לשתף חוויות מהעבר
לתת יד, ללטף ולשתוק
לנשום אותך, אוויר נקי ומוכר
|
רוצה ומתגעגע ל"אור" השחור
כמו תינוק המבקש לצאת אל האור,
כמו נפש עירומה הרוצה בית חם
יותר מימאי המבקש אל הים.
|
שמים אדומים ובית באפור
גדר שמפרידה בין הלבן אל השחור
עד שעה אחת, עוד כמה דקות
מביט אל השמים וסופר את השניות.
|
הדיבוב של גופך
העלה בי ספקות
על אותם הימים
שהיית לי הכל.
|
לעשות הכל מבלי לטעות ותמיד תמיד לזכות
שלא יהיה לך ולא גרם אחד של בעיות
שתוכל עד מאה ועשרים בכבוד לחיות
|
השנה החדשה בפתח
ואת מביאה עימך
חינניות ואוסף של השראה
|
תגלי לי את כל סודותייך
ואני רק אשכב ואקשיב
לא אומר מילה אודותייך
כי נפלתי אל תחום גינונך האדיב.
|
אולי מחר אעשה את הלילה בקיבוץ
בשביל זה אני מוכן אם לא ללכת אז לרוץ
|
הערפל גובר ומתעצם
שוטף לאט את הפלדה
רוצה להאמין שאני רק חולם
|
אקליפטוס בודד שזוף שמש נח בצל
ומתוודה לפני שרק לא יגיע הבוקר
ובשמש יתבשל.
|
מושיג יד לכיוון הגדר
נואש, רוצה שהסבל כבר יגמר,
סערה בדרך, הערפל רק גובר
עוד לילה שקט בעזה יגמר.
|
אבל תמיד תזכרו אנשים טובים, חיילים
שבסוף כל מארב שאתם עושים
יושב לו מג"ד חזיר,
לא משנה אם זה מתחיל בדוגית או ניסנית
את ה"קולה" תקבלו אחרי פתיחת הציר.
|
לגעת מותר
אך לא לנשנש
אפשר למשש
|
היא רושמת הכל, מהללת עצמה
וכל יצירה היא בשיא היכולת.
|
בושה מביכה לא שוברת שתיקה
ושוב השיחה על מה שהיה,
הכל כאן מוסבר לפרטים הקטנים
היא תודה בעובדות אבל לא באשמה.
|
זה רגע יחיד
שקורה מאהבה
זה רגע אמיתי
שקורה בשכיבה.
|
קולות מלגזה או בעצם מסור
שוברים את קולה של הציפור,
|
עם כל הכבוד
לרוח נעורי
שבטוח ואולי
עזבה אותי
מוקדם מידי
|
עוד שבת עלי תעבור
ואני אל הבית לא אחזור,
|
זאת את שמנגנת
על התווים של חייך
שכן, הם אמיתיים
|
מ - "בסדר"
ד - "מה בסדר?"
מ - "נראה לך הגיוני שיעבור פיל ורוד באמצע
השדרה הראשית של אמסטרדם"
|
אל הארכיון האישי (8 יצירות מאורכבות)
|
|
אני זוכר את
ברית המילה
שלי.
אירוע משעשע.
הייתי שיכור
באותו ערב
וצבטתי לכמה
קרובות משפחה
באזורים
אינטימיים.
בסוף כולם כל כך
התעצבנו עלי,
שהם פשוט חתכו
לי ת'זין.
אפרוח ורוד,
חושף (את מה
שנשאר). |
|
