|
דוד גידלי נולד בשנת 1983 בצרפת, לאם רומניה, לבית
דובר גרמנית, ולמשפחה שחציה השני באמריקה.
אם כל זה לא מספיק, הוא עוד לא אמר מילה וחצי, והוטס
ישירות לארץ ישראל, רכוב על סלסלת חיתולים.
גדל על שמנת ויין, כבן יחיד ו"הגבר בבית", ע"י סבתו
היקירה ואמו העובדת, מהן ספג את תכונותיו הנדירות
כבנאדם חסר מגרעות.
עם השנים התברר לכל שכאן מדובר באיש אשכולות, רחב
אופקים ורב כישרונות, וכעת כל שנותר לו הוא לכבוש את
העולם.
שימו לב, דוד גידלי (או בכינויו "פושע מחשבתי"):
עוד תשמעו את השם הזה.
המשפחה שלי כל כך אוהבת אותי!! בחיי שלמתנה כל כך יפה לא
ציפיתי...
|
כשנה לפני אותה נסיעה ברכבת בפולין, הכריז יוזף על מיזם תיירות
עתידני. הייתה זו הפעם הראשונה שיוזף הראה זיקה לעברו כניצול
שואה, אבל לא כפי שחברי הילדות שלו קיוו לה.
|
שחור. נקודה. עוד נקודה. הרבה נקודות זוהרות. נוזל שחור.
נקודות זוהרות אינספור משתקפות במשטח לא ישר, שמשנה את צורתו
אינספור פעמים בשניה. במכלול נוצרת תנועה הרמונית שחוזרת על
עצמה. גלים מתנפצים וזרועות ארוכות של מים זורמות על החול
ונספגות, וחוזר חלילה.
|
|
|
"אז, את באה
לערב במה?"
מתוך "1001
דרכים לבקש זיון
מבלי ממש להגיד
את המילה" |
|
