[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 143660256 143660256
הוא נולד עצוב ומיותר למשפחת קימל ומיד שינה את שמו
לדוד ארצי כפעולת תגמול.
הוא נולד בכפר כל כך קטן, שאם הייתה שם חתונה, אז
החתן היה גם הכלה.
אביו ואמו היו הוריו היחידים, דבר שהשפיע עליו קשות
למשך כל ימי חייו. הם כמובן ניסו לעודד אותו והיו
אומרים לו: "תתעודד בנינו. המצב יכול להיות הרבה
יותר גרוע". אז הוא התעודד. והמצב באמת נהייה יותר
גרוע.
מול ביתו הצנוע, היה צריף דל ורעוע, ובו גרה ילדה
דלה ורעועה. כל בקר, בהולכו לבית הספר, היה מבחין בה
משחקת בתופסת, לבדה. קראו לה סילביה במפר, אם קראו
לה.... כשקראו לה.... כש.....
אך המזל אזל ואסון מצער פקד את משפחת קימל. אביו של
דוד שהיה אלוף אסיה בדוקים נפצע קשה, לאחר שנפל על
דוקר. לשמע השמועה הנוראה חלתה אמו של דוד במחלה
וטרינרית קשה, וגדל לה זנב....
דוד הבין שעליו לשאת את עוול המשפחה על כתפיו. הוא
לא היסס לרגע, וברח מהבית.
הוא נדד ימים כלילות. ללא מזון, ללא אוכל, ללא כלום,
עד שיום אחד פגש בזקן יושב על אם הדרך ובוכה.
שאלו דוד בפה צוחק: "מה לך זקן כי תבכה ללא
מעצורים?"
ענה לו הזקן בפה עונה: "הלכו לי הברקסים. חוץ מזה,
יש לי קוץ ברגל".
הוציא לו דוד את הקוץ, ושם מחדש.
הזקן אמר: "איי", ונעלם.
באותו ערב שכב דוד על אם הדרך, והיא נתנה לו. ובעוד
קורי שינה וסתיו לכלוך מכסים את פניו, סילביה במפר,
הילדה הקטנה, מהכפר הקטן, אהובת נפשו, צפה ועלתה אל
מול עיניו. שיערה הנושב התנפנף לו ברוח. דוד הושיט
את ידו לנגוע בה, ופתאום.....
פתאום הרגיש דוד יד רכה מלטפת את כל גופו.
הוא פתח את עיניו, בפה צוחק כמובן, ולידו הזקן, והוא
מאוד, מאוד, מאוד, מאוד חברותי.
אמר לו הזקן: "אם תמשיך ככה, תרחיק לכת יא שמנדריק.
בנה לך מכולת ושם תמצא את אושרך".




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
זכרונות
"התחלתי להביא ביד בכיתה ח'", הודתה בביישנות, חיוך עדין מתוק
תופס את מקומו על פניה הרכות

התבגרות

אגדה
"אבל אני ברווזון מכוער" אמרה ודמעה זולגת מעינה.
"לא את לא. אף פעם לא היית. את ברבור. הברבור הכי יפה שראיתי
אי פעם. היצור הכי מקסים, שובה לב, מהפנט שקיים בעולם. ואני
אוהב אותך, תמיד אהבתי".
הם התנשקו.


לרשימת יצירות השירה החדשות
יחסים
שאנחנו משתכרים בגן הציבורי
למה את נותנת לו ולא לי?

אגדה
וכך ששניהם פחות ממטר אחד
יצאו למסע, אחוזים יד ביד.
הם הלכו לקוסם שיחזיר ת'ישבן
ואם אפשר לברבר, להגדיל ת'קטן.

מצב
סתימה בשירותים,
האינסטלטור מאחר

הרהור
מה פושקין היה אומר?
בטוח היה חושב על משהו...

האשכים שלי סתרו את ניוטון


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
ישבנה העסיסי שלא משאיר ברירה, אלא לשחרר אנחה כבדה ולהזיל
דמעה אחת או שתיים. כדברי השיר: "כל כך יפות שבא לבכות".

זכרונות
שם, ועוד שם, ועוד שם, ועוד שם. והלב שלי דופק.
ועוד שם, ועוד שם, ועוד שם, ועוד שם, והידיים שלי רועדות
ומזיעות.
ועוד שם, ועוד שם, ועוד שם, ועוד שם, והגרון שלי חנוק.




אולי גם אתה,
תוכל לשכור את
צוות ה-א'!


צרצר, מתרגם
נוסטלגיה.


תרומה לבמה





יוצר מס' 23039. בבמה מאז 28/5/03 9:19

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לדוד ארצי
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה