|
אוסף כתבים אקלקטי זה, המוצג במסווה של שירה בעיקר,
הנו מקבץ נדיר של תמות בנאליות שחוקות, קלישאות
מאוסות, חריזה מוגזמת לכל הפחות, אינפנטיליות במסווה
של ציניות ומס' הגיגים המכונים בפי ההדיוט:
"פלצנות". אלו מלוכדים יחדיו במטרה יחידה: זלזול
בוטה באינטליגנציה של הקורא הפוטנציאלי התמים העלול
להילכד דווקא ברשתן של מילים אלה, שאינן אלא גימיק
זול האמון על גירויו של אותו חסר מזל. גימיק זה בא
לכפר על חוסר כשרון בולט, שאת תסמיניו תיארתי בראשית
דברי (או מעט אח"כ), וששקיפותו היא ראיה לזלזול
באינטליגנציה אותו תיארתי בהמשך דברי (או מעט אח"כ).
מן הראוי, שאימבציל שאף עפ"י כן יחפוץ בבעלות על ספר
המכיל אוסף זה, יחפשו בפחי האשפה של הוצאת הספרים
האלמונית והכושלת בה יצא (עותק מיני רבים, שבהכרח
יושלכו לפח) ולא יבזבז כספו לריק.
הוא עצמו
אותו עכבר
בשר ודם
דם ובשר
לא עשן ולא אפר
|
I lost all my hope
somewhere along the way
and remained with emotions
of pain and dismay
|
Emotion is like a star,
Which may glitter or may fall
It's as stable as a table
With hardly any legs at all.
|
וגופך החשוף אינו זקוק למזרון
וגופי מתחתייך
מתמלא שוב באון
ושוקט.
|
דוד הינו איש משפחה למופת
ומחר יתעורר וישחת את אשתו וילדיו עם קילשון
|
ושוב ושוב מצא עצמו האנטי-גיבור בורח
עם הזנב בין הרגלים ובלי שמץ של עתיד.
|
עוד מעט יורד הלילה, או שמא זה חלום
מציאות הופכת לדמיון.
והחום עוד מטפס מידי, שבידייך,
וחודר לעצמות,
נעצר ואז פתאום...
|
אמנם חושקת את במנגו
ואילו אני חשקתי בך
|
אתמול צבטתי את מאיה בלחי
היא אמרה לי אייה! ואמרתי לה לכי!
|
נפלתי, קיללתי, בלעתי קצת חול.
|
פילנטרופיה של תבונה
מסבסדת את האנושות כולה.
|
היא טובלת באגם העמוק
נשאבת מטה, צוללת, שוקעת,
שותה בערגה את סופה
נזכרת בעבר המתרחק
חולמת את העתיד הנמוג.
|
ומה עם האגו הפגוע ומה עם תחושת העלבון של לא לעבוד
האימפוטנציה של לא לפרנס והאמנזיה של מה הוא כבוד.
|
מפסל בחול הים גוף ערום של אישה
ראשו של יוסף חברי מבצבץ במקום ראשה
|
והאל הטוב את הוילונות הסיט ואת הדלת נעל
הביט בי עם חיוך ממזרי על פניו
ועל מכונת הכביסה אז אותי בעל.
|
האגף הסגור עוד ממתין למפתח,
|
כתבתי לה כרטיס
ברכת שנה טובה
קשרתיו על חץ מקשת
ויריתיו באהבה
|
וגם כשאין איש בסביבה ואת חשה לבדך
תמיד ארצה להיות שם ולהחזיק את ידך
|
חיוכך הזורח באור יקרות
לא חדל מלפזר הילתו מסביב
וקסמך האישי האמפטי כל כך
משכר כבושמה של פריחה באביב.
|
האם תקריב הארץ את בניה הטובים
תגיר דמם למען השלמות וישובים
אולי ינטוש העם את המורשת של דורות
עם זנב בין הרגליים וקסאמים על שדרות
|
ולבסוף נכנעתי
ושחררתי את עולי.
|
מצאתי מכתב בבקבוק
קוקה-קולה על חוף אי מרהיב
הוא הסריח מזוהם ועבש
והחל כבר מזמן להצהיב.
|
ממברנות שקופות מפרידות
ביני לבינך כמו בין סתיו לאביב
ונראה כאילו הן חדירות.
וכל כך רוצה להרגיש, לא רק לראות
אך הכרום הדיכוטומי מעיב.
|
מחשבות נוגות עטות עלי.
כורכות עצמן סביבי בטבעת חונקת.
|
צינה מסתננת אל לבי.
מנסה להרהר בדברים חמים,
אך לשווא.
רועד מקור.
|
קמרי גבך ועטפיני בחזך
לטפי מצחי והעבירי אצבעותיך בשערי
לחשי באזני מילות רוגע ועידוד
|
סוס עץ מתנדנד קדימה, אחורה
שואט לפנים בלי לזוז ממקומו.
עייפות אינה ניכרת על פניו,
גופו המעוצב איתן ותמיר.
פחד איננו אופף אותו
אף כאשר דליקה אוחזת בו.
וכאשר האש מכלה את כולו,
רק אז הוא דומם.
|
ונבגים של טרור
מפזרים עוד מרור
|
סיסטרא היה שמה של נקבונת חרפושית
שיופיה הפיל ברשת, זכר קשה יום של חיפושית.
הוא סגד לכל קימור של תחרטי הירוגליפיה
והכיר בה כל זווית מקצה ראשה עד אחוריה.
|
שרתי לך סרנדה בת מילה אחת
זימזמתי נעימה שהשלימה משפט
|
אל האמנזיה, שחשקתי בה יותר מבזהב
כדי לא לזכור את התחושה כשעוד הייתי מאוהב,
אך בעמקי הנשמה רוצה לשוב לעינויים
|
נצמדה לי עלוקה שחרחרה לצוואר
ושתתה לרוויה את הדם שניגר.
|
כידוע אלוהים הטוב בחרנו
ולא פגאנים כשכנינו המצרים
אך מדוע הם זכו לפירמידות
ודווקא אנו לאיברי מין חתוכים?
|
כמה זמן נותר לנו, לטבול עמוק בסחי?
|
איזה פחד בימים ואיזה פחד בלילות
ירוק של מדים ואדום של דם
ועוצר את הדמעות כשניזכר בעשאל
שנורה, פירקס ואז נדם.
|
אהבתי לך, כך נדמה, שגדולה היא מתמיד
חיוכך יכבוש עוד אלף ארצות.
אך ידייך הרכות, שעם החץ ועם הקשת
מעלות בי אילו כמה חששות
|
אסירים מדומים נעים וזעים
מהופנטים מן האור המסנוור
|
פרוזדור החיים נסגר עליי בצדדים
נעשה צר יותר, מאיים ומשמים.
|
אני חייב להיגמל
אני מכור לך שירה.
|
שלחתי לה כרטיס
ברכת שנה טובה.
|
תקוע על אי קטן בארכיפלג נרחב
רוצה לעזוב כי נמאס,
והחוף השכן קורץ לי, מזמין או מנוכר?
משכר את חושי
כלהבה המפתה וקוטלת פרפר.
|
כתבתי וכתבתי ושוב כתבתי. ואז כתבתי עוד קצת...
|
השמים אפורים זה זמן רב.
גם האגמים, גם הם אפורים, ממש כמו השמים.
|
I know that
Only if her tits were phony
And her middle name was Tony
I would rather ride a Pony
|
|
|
אתמול שוב פעם
אכלתי קש, גם
היום יגרמו לי
לאכול קש...
אני לא חושב
שאני נחות מהם
רק שונה.
סוס. |
|
