|
בן 32, מתגורר בתל-אביב.
מקום חשוב בשירתי ניתן לשפה ולצליליה. משחקי מלים,
דו-משמעות, שבירת צירופים כבולים, העמדת 'צלילים
מנחים' וכיו"ב - כל אלה אינם, במקרה זה,
'מעשי-להטים' של מלאכת-השיר, כי אם הדי-קולות
ושברי-רעיונות העולים בי בד בבד עם חוויית השיר,
וכתיבתי נובעת איתם - ומתוכם.
רבים משיריי, ואולי הטובים שבהם, מתייחדים במורכבות
לשונית ובשימוש חדשני בצורות ספרותיות נשכחות - אך
את אלה, לדאבוני, אני מנוע מלפרסם כאן, מחוסר אפשרות
טכנית להוסיף ניקוד לטקסט.
והריני מאחל קריאה מהנה ומועילה, ומודה מראש לכל מי
שיטרח להטות אוזן לקולי.
המפעל לאיבוד אורות
נסגר במוצאי השבת.
|
דבר אליי בשקרים, אהובי
דבר אליי
בשקרים.
פרחים, אהובי
נובלים, אהובי
אבל אלה -
תמיד נשארים.
|
רגע בטרם אמות
אפתח חלוני -
וקיץ בחוץ.
|
הכואב באמת
חיים ומלואם -
יחיש את מותו לו, בעצם-ידיו.
|
שאלתי נפשי למות.
נפשי לא השיבה דבר.
הרימה גבה ועברה לסדר
היום, מאתמול
למחר.
|
|
|
איפה כל
החרמניות
שרוצות משהו
גדול
וטוב!?!?!
מבקר מהצט
של קורקי |
|
