|
 Queen of LIGHT Queen of FIRE |
כולם קוראים לה "ג'וליה", למרות שזה לא ממש מה
שכתוב בתעודת הזהות
ג'וליה חיה בשביל הריקוד ועם הריקוד, את המוסיקה.
היא נולדה בשנת 1985 ומאז מתקשה להבין למה.
האמת שבשירים שלה משקפת יותר משתוכלו לתאר. כבר כמה
חודשים שהיא בקושי כותבת. אפילו למשוררים, כך היא
אומרת, קורה שאין מה לומר יותר.
הארכיון האישי שלה מייצג את ה"אני" הישן שלה, את
הכאבים שנשכחו ונזנחו, את הלבבות השבורים שהתאחו. לא
כל היצירות הקיימות הן ה"אני" החדש, אך הן בהחלט
מייצגות יותר את נסיון ההתנתקות מהעבר הקשה אל העתיד
המואר יותר.
"דמיוני ייקח אותי למקום שאין בו גבול
שם החופש אמיתי
והאושר לא קבור
וכמו יזכיר לי רק לכמה רגעים
שבתוכי עוד חי הילד התמים
אשר פוקח שתי עיניים בהירות,
רוצה לראות, רוצה לראות...
שימחתי תיקח אותי למקום חם ומוכר
שם ידעתי איך לצחוק
צחוק עליז ומאושר
וכמו נמוגו רק לכמה רגעים
הכאבים שהצטברו עם השנים
נאחז ידיים בעיניים עצומות,
פשוט להיות, פשוט להיות...
כאבי ייקח אותי אל הארץ הקשה
אל מראות אשר הטביעו
חותמם בכל תחושה
והמציאות אשר טופחת בפנים
וממחישה עד כמה קל לגזול חיים
ולמרות הניסיון והשנים אנחנו לא משתנים, לא
מבינים"
(שמחתי-דוד ד'אור)
He holds her hand
Brushes her hair
She stays just frozen, so dearly fair
|
נסענו, בלי ממש לדעת לאן, והייתה לך את התאונה המטופשת הזאת,
שלא הפסקת לדבר עליה בצורה כל כך חמודה, שכל כך הצחיקה אותי,
ממש עשתה לי את היום.... אני חושבת...
|
אני רוקדת לו, נוגעת בו, מתגרה בו, מנשקת אותו. פתאום כל שיר
שנכתב ברוח הרעבים בסומליה נשמע לי כמו שיר אהבה שנכתב בדיוק
בשבילנו.
|
אתה יושב שם, בתמונה הפסטורלית שלך, מביט בגלים מטביעים אחד את
השני. אתה עוצם את עיניך, ומעלים את החיוך.
השמש מתקרבת, מלטפת בצבעיה את הים. אתה מתעורר, נעמד, ונשבה
בקסמי הטבע.
אני רואה אותך... מביט כך בשקיעה עם המבט המבולבל הזה על
פניך... המבט שאיכשהוא תמ
|
הצווחה שיצאה מהפה שלה, הייתה משהו שכמעט אף אחד מעולם לא
חווה, וכשהמכונית התהפכה כבר בפעם השלישית, היא הייתה בטוחה
שאין לה יותר קול, שהיא אילמת. היא לא שמעה אותו יותר, היא רק
ראתה אורות, ושמעה רעשים, ואחר כך שקט, שקט נוראי.
|
הם נכנסו לפינת המעשנים בלבד, שהייתה ריקה מאדם, והיא התיישבה
לה על הרצפה, רחוקה ממנו.
הוא עדיין עמד, וחיפש סיבה לשבת.. הוא חשב שזאת הולכת להיות
שיחת "אני עדיין לא מוכנה לסקס" או משהו בנוסח, ולא הבין מה
פתאום היא מתמקמת לה בצורה כזאת, ועוד כל כך רחוק.
|
באותו יום, בדיוק כשיצאתי מהמקלחת, הפלאפון שלי צלצל. יכולתי
לשמוע אותו מצלצל כל כך חזק, כאילו מי מת..
|
Take a deep breath
Over, will it be?
Someday it will pass
Someday (I know you don't believe me)
|
hush, little night
listen to you'r stars
little sweet tear will not die
|
If I could only die (for just one second)
Maybe I would know how to live
If I could only die, for just a little second,
Maybe I would know to appreciate all that's been given to me
|
Finally, the moment has come
I'm letting go of all the lost time
Finally, I'm breaking my rules
I'm living the fear of letting me loose
|
Like a flower, like your flower
|
הצבעים התערבבו
ראיתי גם דמויות
להבה אחת קטנה
הפכה ללהבות
|
כבר שנים שזה כך
רק אני והלבד
וכבר שנים שזה בעצם רק אני.
|
כמו בובה אני נדקרת שוב
וכמו כל בובה, עודני שותקת
כמו בובה, מזילה עוד דמעת זכוכית
וכמו כל בובה, לבדי נחנקת
|
תראה, קצת התבגרתי
בחרוזים הטיפשיים האלה אין לי נחמה
כותבת לי שטויות על דף
ומסתירה קצת בשתיקה
|
תראה אותי
שבר כלי
מול מסך מילים
כה מוכרות
|
הבטחתי לך שלא אסלח
שככל שיעבור הזמן, לא אשכח
הבטחתי לך שזה כל כך כואב
שלנצח תשאר בי אותה הצלקת שבלב
|
אך השחור נהיה כהה
כשם שעוברים ימי
בת 17 כמו בת 70
אני מטאטאה את רגשותיי
|
הכלום יודע מי אתה
הכלום מחכה לך בפנייה הבאה.
אחרי שתתפוצץ, ואחרי שתירגע,
הכלום יופיע, וירתיע אותך.
|
פתאום הכל נראה
כל כך חסר צורה
פתאום אתה מבין
פתאום אתה נשבה
|
ואז אני שותקת לי קצת, מרשה לך להיות יצירתי
אתה משנה סדרי עולם, אתה משנה אותי
|
אין זו מוזיקה לאוזני כשאתה שותק
גם לא כשאתה מעליב
|
אז עמדתי
נטושה
בכביש שמוביל לכלום
|
להתפרק, להתרפק
להקשר ולשחרר
להתחבר ולנתק
להשתגע, לסדר
|
ובכפות ידי שתמיד היו קרות
חיפשתי את חום גופך בנרות
נתתי לזרועותיי לעטוף אותך כמו מתנה
ליטפתי בידי כל שערה שעל ראשך
|
אני עוצמת את עיני, ומתחילה לעוף
אני מרגישה ברגלי את הקסם שבגוף
התנועות מתערבבות לקצב הלב
רוחי פורצת, וגופי מתלהב
|
איך אני שוכחת שוב ושוב ושוב
להתאהב גם בעצמי ועד כמה זה חשוב
ללטף ולנשק ולתת גם בשבילי
לאהוב, להתמכר, להתנצח גם איתי
|
ואינך פה, היה מאוחר
תישן, מחר זה מחר
|
את צעקתי האחרונה צעקתי כבר מזמן
מאז כל שאני רואה זה שמיים בלי חמצן
שמיים כואבים נקיים מעננים
ופרח נבול שדרכו עליו שנים
|
סדקי סדקים אני אוספת
אולי אמכור לאיזה מוזיאון
מזוכיסטית, מטורפת
שבה אחורה לידי גיהנום
|
זהו, סדרו של עולם
אני בוכה על רגש
אחר בוכה על דם
|
לא אסלח גם כשנהרות יקצפו בשפתיי
ויובש יצא מתוך העיניים
ואושרו של אחר יהיה בלבי
|
אתה כולך עדיין פה, יום ולילה איתי
נושם בלבי, מסתכל בעיני, נושף בערפי
|
החול שורף לי ברגליים, מחפשת עוד שבילים
זה אותו החול בכל מני שפות
|
You'll say "I love you, we'll never part again"
My tears will try to say the same.
You'll take off your shoes, then your jacket and your
shirt.
You'll lie down beside me and hug me all night through
|
And I got nobody who deserved to be loved
And nobody is finding me so
And I got love nobody's gonna take
And nobody looking for
|
בכניסה היה תלוי לו שלט שבור עליו התנוססה הכתובת "אנחנו".
מעין שלט לאס-וגאס טיפשי כזה שכל המנורות בו מנופצות.
|
הכנפיים שלנו מוטלות באדמה.
|
והיו סיגריות שלא הצלחת לעשן
ומתנות ששכחת איך נהוג לקבל
מכתבים ששכחת למי צריך למען
בעיות אליהן לא ידעת להסתגל
|
חם כאן בחיים האלה
ואני כולי רועדת
|
מלאת הד של בקבוק שיכור
אנה ואנה הולכת
|
לא בידך, כשאני עומדת מעל הגשר הזה, אל תחזיק אותי. לא בראשך
ולא בגופך ולא מההגיון האומר "תציל אותה". אל תאחוז בי בידך,
כי הלב אומר לך,
ואל תעזוב.
|
אל הארכיון האישי (58 יצירות מאורכבות)
|
|
כשאת במיטה שלי,
אל תדברי על
בועז!
חרגול לבובת
הברבי שלו |
|
